תקצב

עליונה שבחופה היא בהעלם ועיכוב דוקא כדי שאח"כ תצא לגילוי, והוא כאשר יוצא מחופתו שבאה השמחה העצמי' הזאת בגילוי שיהי' הכח ועוז מזה ביחוד חו"כ בגשמי' להוליד כו', ולזה אמרו אין שמחה אלא בחופה דוקא דהיינו במה שגנוז ונעלם בחופה מבחי' ההעלם והאין דתענוג הפשוט (שהחופה הוא בחי' לבוש מסתיר לגבי העליון שהוא העלם עצם התענוג והשמחה העצמי וגם הוא חופף ומקיף על התחתון שהן חו"כ שנעלמי' ומוסתרים יחד תחת החופה, ומזה היחוד דוקא יאיר אור השמח' ותענוג מורגש בגילוי אח"כ כמו בבחי' המזל דונוצר כו' בעצם כח החכ' כו' שמזה יומשך כח התולדה ביחוד הגשמי כו' וד"ל).

ויובן זה בתוס' ביאור במה שאנו רואים בשמחה ותענוג המורכב שבא בחכ' שבמוח שגם הוא א"א שיבא לגילוי בלב שנק' שמחת לבו כ"א שיוסתר ויתעלם תחלה אור השמחה ועונג בכח השכל עצמו שהכח השכל עצמו יעכבנו ויעצרנו מלבא לגילוי ויסתירנו מעין כל רואה עד שאינו ניכר שיש שמח' ותענוג, שהרי אנו רואים שכל מי שכח שכלו חזק יותר יותר יוכל להעלים ולהסתיר לבחי' התפעלות השמחה והעונג שבמוח שתהי' בהעלם גדול, והוא מצד שיש בחי' לבוש ומכסה להעלימו ולעכבו מלצאת בגילוי בלב כלל כנ"ל בשמח' העצמי', וגם להתפעלות שמח' הנפש בעצמה יש בכח השכל והרצון להעלימו ביותר, כמו שמחה עצמי' מבשורה טובה ביותר כשירא לגלות לזרים יעלימה ויסתירה בתכלית (אבל מי שאין כח שכלו חזק אין בכחו להעלים ולעצור השמח' והתענוג כמו הקטן וכה"ג לפי שיגבר על כלי מוחו עוצם התפעלות השמחה). וכמו שאנו רואים בשמחה אלקית בעבודת ה' שיש ב' מיני שמחה, א' הבאה בגילוי ובמורגש רק לפי אופן ההתבוננות שז"ש אם הבנים שמחה⁴⁷, אבל השמחה הב' שבאה מבחי' ההעלם ואין שבעצמות הנפש שלמעלה מן כלי ההשגה הנה נהפוך הוא שהשגה וחכמה מכסים ומעלימים אורה לגמרי כי איך ישיג השכל והשגה לשמחה ועונג האלקי' שלמעלה מן השכל דלית מחשבה ושכל תפיסא בי' ואדרבא התפעלות זו שבשכל והשגה מסתירים אותה ומתעכב מלצאת משם לגילוי להיותה באה מבחי' ההעלם העצמי מטעם כלל הנ"ל (וכל שכח שכלו חזק ביותר בהשגה אלקית יותר יעלימה ויסתירנה כנ"ל, משא"כ מי שדעתו וכח שכלו בהשגה אלקית קטן לא יוכל להסתירה כ"כ ותצא לגילוי בלב מיד, וזהו סיבת התפעלות יתירה מעצמות הנפש שתמצא בלב קטני הדעת הרבה יותר מערך ההשגה שבמוח כו', אך גם בחזקי הדעת כשיגביר ויצא השמח' ועונג העצמי' יבא מזה התפעלות יתירה כמשי"ת). וזהו מ"ש אז תתענג על ה'⁴⁸ וי"ל איך יתכן העונג על ש' הוי', אך ידוע דש' הוי' י"ה הוא חו"ב כו' ושמח' ועונג העצמי הוא למע' מי"ה ומכוס' ונעלם בי"ה, וע"כ הוא