תקפט

דשמחה גשמי', ואע"פ שעושה התעוררו' השמחה אלקי' מאין האלקי' ליש אבל הוא בדרך התלבשות בהעלם גדול בשמח' היין שבלב הגשמי כנ"ל, ועכ"ז הרי עכ"פ ישנה לשמח' האלקי' ביין כנ"ל בפי' ביין במה שיש בגניזה ובהעלם ביין כו', ולזה שייך לומר אשר ברא יש מאין גם עכשיו בשמחת היין שבשמחה של מצוה דחתן וכלה לפי שעכ"פ ודאי נכנס יין יצא סוד שהוא שמחה האלקי' להתלבש בלבוש דשמחה זו שביין שזהו ג"כ מאין ליש רק שהוא בא בהעלם והתלבשות בשמחה שביין אבל בנה"א יצא מן ההעלם לגילוי כו' וד"ל.

[ה] והנה עדיין י"ל למה מברכי' אשר ברא ששון ושמחה בשמחת חו"כ דוקא וכמ"ש אשר ברא שו"ש חו"כ כו' דמשמע שיש להם שייכות זע"ז כו'. אך הנה כל ענין הנ"ל בענין וטעם התגלות השמחה האלקי' הנ"ל שנק' בריאה מאין ליש הוא ע"י בחי' שמח' דחו"כ דוקא. ותחלה י"ל פי' וענין חתן וכלה, להיות ידוע בפי' כל"ה מל' כלתה נפשי²⁹ וגם פי' כל"ה כל ה"א כלולה מנש"ב כו'. והנה ענין כלתה נפשי הוא בחי' התשוקה והתכללות בבחי' רצוא כמ"ש והחיות רו"ש³⁰, והן כללות נש"י שהן מוסרים נפשם בבחי' רצוא באחדות פשוטה כניצוץ העולה מאלי' ליכלל במקור האש היסודי, וכמ"ש בזוהר ע"פ אלקי' אל דמי לך דנהורא תתאה קארי תדיר³¹ לנהו"ע ולא שכיך לעלמין, וכאור הנר שיש בו עלי' והסתלקות תמיד וחוזר ושב אל הפתילה כו', וכך הוא בחי' נשמ' האלקי' בפרט ובכלל וכמ"ש במדרש למה נק' נשמה³² ל' נשימ"ה לפי שעל כל נשימ"ה ונשימה רוצה הנשמה ליפרד מהגוף וכמ"ש והחיות רו"ש אך כאשר הנשמה רואה השכינה למטה בבחי' רו"ש אומר' דיו לעבד להיות כרבו כו'. וביאור הדברי' ידוע דנשמה כללי' הוא בחי' מל' דאצי' שמתלבשת בכל העולמו' כמו התלבשות הנפש האלקי' בגוף וכמא' מה הקב"ה ממלא³³ כו' כך הנשמה כו', והנה מקום משכן הנשמ' במוח החכ' ומתפשטת באף וכמ"ש ויפח באפיו נ"ח³⁴ וגם מתפשט' ברוח החיים שבלב כו', וזהו שע"כ נשימה כו' רוצה כו' שהוא החפץ והתשוקה ליכלל במקורה כאור הנר שעולה לשרשו (באויר המקור לאור), אך מפני שגם מקור חוצבה שהוא בחי' המל' המחי' הכל ג"כ בבחי' רו"ש היינו שאחר הצמצום והסתלקות דוקא חוזר ונמשך ומתפשט בעולמו' וכמ"ש והחיות רו"ש בכללות וכמ"ש כברייתו של עולם³⁵ ברישא חשוכא כו'