תקפד

וכן מ"ש שבעת ימים תחוג לי⁸, ופי' חג בלה"ק הוא מענין רשפי אש בוער בהתלהבות כו' כידוע⁹, והיינו בחי' רשפי אש התלהבות השמחה של הנפש, ואע"פ שהשמחה במועד שנק' מועדי' לשמחה היא רק שמח' אלקי' מצד עצם אלקו' שמתגלה בכל נשמה כמ"ש אלה מועדי ה'¹⁰ כו' ומאין יהי' התלהבות בשמח' הנפש מאחר שאין בה מחיבור הגוף, אלא מצד שהנשמה מתלבשת בשמח' גופני' להיות שגם שמח' הנשמ' עצמה היא בבחי' רשפי אש האה' אלקי' שכלול מחו"ג שנק' שלהובא דרחימותא¹¹ היינו שהאהבה כלולה מחסדי' אה' בתענוגי' והתלהבות רשפי אש יחד ואז השמחה כלולה מחו"ג יחדיו, וכמ"כ נראה בשמח' גופני' התכללו' מחו"ג יחד ברשפי אש התלהבות התענוג והשמחה כו', וזהו שנק' בשם ח"ג דוקא ור"ת ח"ג חסד וגבור' שכלולי' יחד מפני שזהו עיקר ענין שמחת הח"ג וד"ל.

[ב] אך הנה משחרב בית המקדש א"א להיות בחי' השמחה אלקי' הנ"ל בנש"י בבחי' פנימי' ועצמי' כ"כ עד שלא יגרע אורה כלל בשמח' גופני' מצד בחי' הסתלקות גילוי אור האלקי מכנ"י וכמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם¹² כו' וגם קוב"ה בגלותא כו', וגם בכל מועד ורגל שנק' מועדי' לשמחה כו' מפני שהוא מאיר בהעלם בכאו"א אע"פ שאין אנו יכולי' לעלות וליראות כו' מ"מ אנו אומרי' בקידוש ומועדי קדשך בשמחה הנחלתנו וישמחו בך ישראל כו', אך שהשמח' אלקי' דמועדי ה' בא בהתלבשו' בלבוש זר דוקא כי לא תוכל להיות השמחה אלקי' לבדה כמו שהיא למע' בשרשה בנש"י למטה בלתי לבוש ומכסה היינו השמחה הגופני' המסתרת ומעלמת לאור שמח' האלקי' כי השמח' הגופני' הוא הגבהת וגסות הלב היפוך גמור מן השמחה האלקי' שהוא בחי' ביטול עצמי עד כלותה כו', וזהו מצד בחי' גלות השכינה בע' שרים דק"נ שמתלבשת בלבושי' והעלמות רבות וזרות ע"כ לבושי' זרים דשמח' גופני' מלבשת לשמח' האלקי' שיש בכאו"א גם עכשיו בגלות כמא' גלו לאדום שכינה עמהם¹³ וגם בג' מועדי' כו'. ולזה א' משחרב בהמ"ק דוקא אין שמח' אלא ביין