תקפ

דק"נ וזהו עיקר²⁹⁰ כל התורה להפוך חשוכא לנהורא כו', ואע"פ שהיא חיגרת וסומא יכול לומר כלה נאה וחסודה ואין זה שקר וטעות ממשל מי שלקח מן השוק כו'. ולכאורה זהו פלא דאין זו תשובה כלל על טענת ב"ש דגם מי שלקח מקח כו' איך ישבחנו בשקר כו', ועוד דהלא גם בחי' או"י דחסד עליון אינו מאיר רק לפ"ע ההעלאה דאו"ח בבירורים דעה"ד בסו"מ וע"ט ואיך גם על חיגרת יאמר כלה נאה כו'. אך ע"פ כל הנ"ל בב' מדריגות דקריאה ועיון שבב' ברכות דמשמח חו"כ ומשמח חתן עם הכלה כו' יובן גם זה. וצ"ל תחלה מהו ענין הריקוד שאמר כיצד מרקדין לפני הכלה כו'. דהנה מבואר למעלה בענין דילוג האור דעצמות המאציל שמאיר כמו שהוא שלא ע"י פרסא המפסיק בדרך בקיעה כו', והיינו שמאיר מעצמות התענוג הפשוט בחכ' כמו שהוא בבחי' אין דפנימי' הכתר בלי העלם ולבוש כלל, וכמו שהי' במ"ת שמעצמות השעשועי' האיר בחכ' גם בחכ' שבדבור בא' אנכי כו', וזהו שנק' דילוג והוא ענין הריקוד דדילוג וריקוד א' הוא ברגל כמו הנה זה בא מדלג על ההרים כו', שהוא מעוצם השמחה והתענוג שיוצא חוץ לגדר כו'. וגם כאן בכל שמחת חו"כ שהן בצלם דו"נ שצריך לשמח את הכלה להעלותה למעלה מכפי ערכה ג"כ בדילוג הערך ע"י שמחה שפורץ גדר, והוא הריקוד דמקבל שתעלה למעלה מן הפרסא המפסיק בין אצי' לבריאה שזהו למעלה מן השכל באה"ר בתענוגים כו', וע"כ כל אנשי' חסידי' וצדיקים מרקדים לפני הכלה להללה ביותר שתשמח ותוכל לעלות בריקוד לגבי החתן העליון.

[לה] ולז"א כיצד מרקדין לפני הכלה, בש"א כלה כמו שהיא דוקא, דהיינו לפ"ע מעלתה ביופי בתואר ומראה בתו"מ כנ"ל, להיות כמו שמלמעלמ"ט הדילוג בהמשכת החסדים דאו"י דמשפיע ביתר מכפי המדה הראשונה דקו המדה המצומצם, כך מלמטה למעלה במקבל צ"ל בהעלאה וביטול דאו"ח למעלה מן המדה, והוא בבחי' העלאה דקבלת עומ"ש באה"ר שבעצם הרצון ותענוג הפנימי באה"ר בתענוגים שאז נק' יפ"ת ויפ"מ במזיגה נכונה בהתכללות כמ"ש נעשה כו', שזהו הכל כפי המדה בהעלאה והמשכה ע"פ אמת דתו' במ"ע ול"ת בחו"ג דאוי"ר כפי הצריך לתיקון דעה"ד טו"ר דבחכמה דתורה אתברירו בבחי' שם מ"ה דאדם כנ"ל, ומטעם זה גם בשכר המצות בעוה"ב שהוא בחי' גילוי התענוג הפשוט שברצה"ע דמצות שלמעלה מן הטעם כמ"ש כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים בתו"מ בפו"מ בביטול עצם הרצון דאפי' פושעי ישראל²⁹¹ מלאים מצות כו' ולא לעוברי רצונו לגמרי כמ"ש אלה לחיי עולם²⁹² ואלה לחרפות כו', וזהו כלה דלע"ל