תקעד

יגיע לזה כל מדה ושיעור דחכ' הקדומה שיש בכח הח"ע מקודם, וכמ"ש ביום ההוא יצאו מ"ח²⁶¹ מירושלים חציים אל הים הקדמוני כמשל המים שמתבררים בעפר שיצאו נקיים יותר ונק' מים חיים ממש ויעלו בכח גדול למעלה בתוקף עד אין שיעור למעלה מאד נעלה יותר ממקור הראשון דח"ע הקדומה כו' וד"ל. וזהו בחי' מקיף דח"ת דאו"ח שמבחי' בירורים דעיון מעמל תורה הנ"ל (שהן חידושי ההלכות שמתחדשים לאין שיעור ע"י הפלפול כמ"ש ועלמות אין מספר²⁶² כו') שהוא מפני דחיקת האו"פ בכלי שלא יכילנו יוצא ובוקע בבחי' שערות דאו"ח דנוק' נק' חופה דמקבל שהוא תושבע"פ שעולה בבחי' או"ח לקדמותו ממש למקור השעשועי' העצמי' שהוא העדן עצמו שלמעלה ממקיף דאו"י דחופה דחתן שהאיר בח"ע דתוה"ק כו'. וז"ש משמח חתן דבחי' חופה דאו"י דתושב"כ עם הכלה בשביל הכלה דתושבע"פ שהוא חופה דמקבל שנק' כבוד התחתון שבא ועולה מן המיצר אל המרחב דעצמות ממש (אבל במ"ת שהי' בבחי' או"י בדבור דתושב"כ למקבל והעלאה דאו"ח לא הי' רק במ"ש נעשה ולא שנתברר בפו"מ ממש עדיין עד ימוהמ"ש ע"ז א' משמח חו"כ (וזהו ב' חצאי כדורים שהמה מתרחבים באמצעו שז"ס למהוי אחד באחד ממש כמ"ש במ"א²⁶³).

[לב] ובכ"ז ²⁶⁴ יובן הטעם דבתושבע"פ מצות העיון עיקר יותר מבקריאה בדבור כנ"ל אע"פ שצ"ל משנה בדבור קודם לעיון התלמוד כמ"ש ליגמר אינש והדר ליסבר עכ"ז העיקר הוא בעיון ודיוק בפלפול שבתלמוד שנק' שימוש ת"ח שגדולה שימושה יותר מלימודה²⁶⁵, וכמ"ש במשנה מדה ונוטלי' עלי' שכר התלמוד אין לך כו'. ולפי הנ"ל בטעם מצות קריאה בדיבור שבתושב"כ שהוא עיקר יותר לפי שנתחב"ס הי' ראוי להיות כן גם בתושבע"פ שיהי' קריאה בדיבור וגירסא בשונה הלכות יותר עיקר מן העיון כו' דנתחב"ס ולמה אין העדן עצמו בא רק למחכה לו שבעיון ודיוק דתושבע"פ כו'. אך הנה באמת מ"ש משמח חתן עם הכלה מדבר לע"ל כמ"ש מהרה ישמע כו' קול חתן וקול כלה הזכיר ששון ושמחה, וזהו בבחי' ח"ת דתושבע"פ דוקא שיש בה ג"כ בחי' חו"כ חכ' בראש וחכמה בסוף, והיינו שישראל נק' חתן והתורה נק' כלה כמ"ש תורה צוה לנו משה שזהו תושבע"פ מאורסה, והוא כאשר ניתנה א"י לירושה נק' התורה מאורסה, שזהו הטעם שישראל הם המבררים לרפ"ח כו' בקיום המצות בפו"מ, ושלימות הבירורים דח"ת דעמל תורה הנ"ל יהי' בימוהמ"ש דכתי' בי' ישכיל עבדי כו' אבל במ"ת התורה נק' חתן וכנ"י נק'