תקסב

גילוי כל עצמות השעשועי' בשפע זו (שנק' המשכת מ"ד דחסדים דאו"י) כנ"ל. אבל בחי' תושבע"פ אין האותיות שבה עיקר כלל כי יכול להשכיל ולהבין בהלכה בכל לשון כי אינו אלא פי' וביאור לבד לפרש הדבר איך ומה, ונק' פנים מסבירות, וכמו לדייק במילין דחכ' לעמוד על אמיתי' הדבר כו' (ומה שנק' תושבע"פ דוקא זהו מפני שנמסרה דברים בע"פ בקבלה איש מפי איש עד משה שנק' הלכה למשה מסיני כמ"ש תורה ציוה לנו משה²¹⁷ כו' כידוע שלא ניתנה בכתב), וזהו כמו אבנים שמזככי' אותם ונעשים מאירים כמו ותהי להם הלבינה לאבן כו' (כמ"ש במ"א, ונק' אבן ספיר כמ"ש ותחת רגליו²¹⁸ כו', והוא כמו העלאת מ"נ דנוק' בבחי' או"ח כו', וזהו כמו טהרה שמביאה לידי קדושה²¹⁹ שאותיות דתושב"כ הן בבחי' קדושה בעצם והבירורים דח"ת דתושבע"פ בע"פ בכל לשון הוא בחי' טהרה כו', וזהו בחי' שערות דנוק' שהן ההלכות כנ"ל בפי' שערך כעדר כו' כמ"ש סלסלה כו', אבל יש בה יתרון מעלה מתושב"כ דבינה יתירה²²⁰ ניתנה באשה כו' שזהו ענין גילוי אמיתי' הרצה"ע מבעל הרצון כנ"ל ע"י העלא' וביטול דעיון התורה שמעיין המקבל בחכ' שבראש עד שבא לאין דחכמה ולמעלה מן החכמה כמשל בקיעת הקרום מלמטה למעלה כנ"ל, וז"ש למחכה לו למאן דדייק כו'. ונמצא מה שהמקבל בא לבחי' ביטול שבחכמה בראש שבו בבחי' או"ח דנעוץ סובת"ח מגיע למעלה יותר מאור התענוג הפשוט דח"ע דמשפיע באותיות דתושב"כ, וע"כ בתושבע"פ מצות עיון עיקר יותר שהוא בח"ע דנעוץ סובת"ח, ובתושב"כ מצות קריאה עיקר דנעוץ תחלתן בסופן כנ"ל וד"ל).

[כז] ומעתה יובן ההפרש בין משמח חו"כ למשמח חתן עם הכלה. דהנה מבואר למעלה בשרש בחי' השמחה שהוא למעלה מן התענוג שאם אין שמחה אין עונג כלל לפי שיש בכח השמחה שבעצם הנפש להביא לגילוי כל נעלם וצפון גם להתענג בשפע חכמה וחסד וכה"ג. והנה כמו שמבואר למעלה שיש ב' מיני חכמה ח"ע וח"ת ועיקר שלימות דחכמה עילאה שבראש הוא בח"ת שבא בגילוי בדיבור דוקא, כך ודאי יש ב' מיני עונג, עונג שבחכ' שבראש, ועונג שבחכ' שבדיבור, שעיקר שלימות התענוג הוא בגילוי השפע דחכ' בדיבור, וכמו שאנו רואים שגם שיתענג אדם מאד בחידוש אור שכל חדש במוח החכמה שבראש כאשר נובע מאין ליש מ"מ עיקר התענוג הוא כשבא בגילוי למקבל בדיבור, כמו לתלמידו שישפיע לו בדיבור וכן בכל השפעת עו"ע כמו צדקה וחסד לעני או השפעת דכר לנוק' ביחודם כידוע. אך