תקנא

זכרי' מדבר לע"ל בעליות המל' בפנימי' הכתר שלמעלה מן החכ' שבראש, וז"ש ועמדו רגליו על הר הזיתים כו' משום דנעוץ תחלתן בסופן דוקא, ובחי' הר הזיתים הוא בחי' חכמה שבמל' ח"ת שמאיר בה מכ"ע דכתר מל' איהו כ"ע¹⁶⁸ כו'. ותחלה י"ל מהו ענין הר הזיתים, להיות ידוע ששרש השמן זית הוא בבחי' החכמה והר הזיתים הוא מקום שבו גדל וצומח מקור התפשטות החכמה שהוא אילן זית כו' כמ"ש והחכמה מאין תמצא¹⁶⁹ שתמצא מאין דכתר בבחי' צומח לבד כצמיחת הזיתים בהר שההר עצמו בחי' דומם דעפר שהוא העצם שלמעלה מבחי' התפשטו' וצמיחה, ומה שיש בדומם כח הצמיחה וההתפשטות כאילן הצומח מן הארץ זהו רק בחי' הצומח שבדומם שנכלל ובטל בגוף עצם הדומם, וע"כ בירך על פרי העץ בורא פרי האדמה יצא משום דמארעא קא רבי כו' שענפי האילן היונקים בארץ מקבלים רק מכח הצומח שבארץ כצמיחת השערות בראש וגוף וכו' כמ"ש במ"א¹⁷⁰. וכך יובן בענין גידול הזיתים דבחי' חכמה בהר הזיתים שאין גידול זה דחכ' באה רק מבחי' כח הצומח שבהר זה שהוא בחי' עצם הכתר עצמו שהוא למעלה הרבה מבחי' צומח שבו, ומה שצומח ומתפשט ממנו בחי' החכמה מאין ליש נכלל ובטל לגבי עצמות אור הכתר לפי שיש בכלל מאתיים מנה כו', וכמ"ש במ"א בענין סייג לחכמה שתיקה¹⁷¹ שהשתיקה שהוא בחי' דומם הוא שנק' סייג לחכמה שאינו בגדר התפשטות דחכמה עדיין כו', וגם כאן מה שנק' הר הזיתים שבו צומחים הזיתים זהו רק בחי' צומח שבהר הדומם הזה מבחי' האחרונה שבו כו' (כמו ארץ מגדלת חכמים¹⁷² שהוא מקום שמסוגל לגידול אנשים חכמים, ויש ארץ מגדלת אנשי מדות דוקא כידוע, ואע"פ שמזל מחכים כידוע אמנם גם המזל העליון ששופע החכמה באדם תלוי לפי טבע האקלים שבארץ שמגדלת חכמים או טפשים כו', ויש בכל אקלים שינוי בגידול אופני החכמה בבנ"א וכן בגידול המדות לטו"ר, כמו גידול החיות ובהמות שיש שינויים גדולים במקומות הארץ, כי כל חלקי צוח"מ כלולים בדומם שהכל הי' מן העפר¹⁷³ כו' לפי שבשרש דדצח"מ בחי' הדומם למעלה מכולם וע"כ כל חידוש מאין הכל בארץ דוקא לפי שנתחב"ס דוקא כמ"ש במ"א¹⁷⁴). ואנו רואים זה בנפש האדם שנק' נפש השכלית