תקמט
לשלוט בזה החיצוני' רק לטובה, והן ע"י דרכים דתו"מ הנק' ישרים בלי נטי' ימין ושמאל כי ישר ה' כו' בבחי' קו האמצעי שנמשך ע"פ בחי' אמת דתורה ולא יוסיף להמשיך אור בחסדים דאו"י דקו הימין ולא ירבה לעלות בהעלאה דגבורות בקו השמאל כו' וד"ל).
[כ] וזהו שערך כעדר העזים שגלשו מהר הגלעד, פי' שגלשו שנגלשו ונקרחו כאלו חלק ופנוי מן השערות כו'. דהנה סיבת גלישת השערות בא מתוקף חום השמש וזריחתו בהר גבוה מאד נעלה שלא יסבלו הצאן שם לבוש השערות מפני החום ויקרחו, ופי' הב' בגלישה זו ענין הבהקת אור ששערן מצהיב ומבהיק במראה לובן מפני תוקף אור זריחת השמש עליהם ונראים כחלקים בלתי שערות כלל כו' (עי' פרש"י בשה"ש160). ושניהם ענין א' לענין בחי' האותיות דתושב"כ והעיקר באותיות דתושבע"פ בהלכות שע"ז א' שערך שנק' נימין דכלה כנ"ל שזהו בדיוק במילין דחכמה לגלות רצה"ע כמו שהוא לאמיתתו ממש כנ"ל שמגיע בתענוג הפשוט שבגלגלתא שהוא עצם הרצון כמו שהוא בלי העלם ולבוש כלל, א"כ בחי' שערות הללו הן מאירי' בבחי' לובן העליון בהבהקת אור כאילו נגלשו ונקרחו ואינם לבוש מסתיר כלל כשערות הראש המכסים על עצם הגלגלתא שנק' לבוש כלבוש המכסה על הגוף אלא הן מעצם הגולגלת ממש, כמו י"ג חיוורתא דע"י שפנוי מן השערות כך נראים חלקים לפי שמלאים אור וזיו מראה הלובן כו'. וזהו מאן דגליש למטרוניתא כו' שהוא בחי' מל' בהלכות שנק' כלה בכתר שבה לא יסתירו לבוש השערות שבגלגלתא ויתגלה מאור העצם הרצה"ע כמו שהוא ממש בבחי' כתר עליון דא"א וע"י בפנימי' ועצמות התענוג הפשוט ששם עובר האור להדיא שלא ע"י צמצום דשערות כלל כנ"ל וד"ל (ומ"ש ושער רישי' כעמר נקי161 כו' שהוא שערות הראש שבגלגלתא דא"א כו', הנה באמת הרי יש אותיות בתושב"כ והן בחי' חסדים דאו"י דתענוג שלמעלה מן החכמה שמתצמצם בשערות הראש שהן כעמר נקי כו', והוא בקריאת התורה בדבור כנ"ל, ומ"ש שערך כעדר כו' זהו בשערות דגלגלתא דנוק' כו' שעולה בבחי' או"ח בבירור דעה"ד ע"י הדיוק ועיון דתורה שנק' ליבון הלכתא שנעשו השערות לבנות כעדר העזים ששערן לבנות מבהיק, וכעדר הרחלים העולות מן הרחצה כו', וזהו שיעשה למחכה למאן דדייק כו' שיתגלה עי"ז בחי' העדן דתענוג הפשוט בעוה"ב שהן גילוי עצמות רצונו שבמצות (וז"ש משמח חתן עם הכלה בשביל הכלה כנ"ל), וזהו שגלשו מהר הגלעד מלמעלה מן הפרסא דגלעד הנ"ל וד"ל (ששם מאיר אור העצמו' דא"ס שמחמת זה יאירו בהבהקת אור שלא ע"י צמצום והעלם כלל
הערות
- 160. ע' פרש"י בשה"ש : שם עה"פ (ד, א): שגלשו — שנקרחו, גבח מתרגם גלוש, כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהם. ע"כ.
- 161. ושער רישי' כעמר נקי : דניאל ז, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.