תקמח

כמ"ש מי מדד כו' כנ"ל, ולע"ל יבוררו בשלימות, וכענין שאמר בתורתו של ר"מ כתיב כתנות אור בא' בחי' זיהרא עילאה¹⁵⁶ כו' שלבוש החשמל לא יהי' כתנות עור בבחי' לבוש שק אלא לבוש של אור המאיר בתכלית ההבהקה והיינו באותיות התורה שא' עוטה אור כשלמה כנ"ל וד"ל (והיינו ע"י ב' מצות דעיון התו' וקריאת התורה, דבעיון התורה בדיוק במילין דחכמה בהלכות דתושבע"פ יעשה כל העלם העליון לגילוי ע"י העלאה ובירור ביגיעת המוחין בבחי' או"ח לברר וללבן הלכתא כו', וכן הלכה כמו הליכות אלי הליכות עולם¹⁵⁷, והוא בבחי' צמצום דשער' בכל הלכה המשכת אור מיוחד מהעלם העצמות דכתר שבכתר שלמעלה מן הפרסא המפסיק, כידוע דבקיעת השערות יוצא ממקור המוחין שלא יכילו להיות בבחי' או"פ כמו י"ג ת"ד כו'. וזהו וזרח משעיר למו כענין הנ"ל בסלסלה ותרוממך כו', והוא מ"ש שערך כעדר העזים דהיינו שערות דנוק' דוקא בתושבע"פ דבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש להיות שמכוין לאמיתת הרצה"ע לבא למעשה בכל פרטי' כנ"ל. וזהו כעדר העזים לאחר הבירור דבחי' נוגה דעשו איש שעיר כו' שזהו בירור דחשמל דנוגה שעי"ז יבא יתרון האור מחושך העליון דישת חושך סתרו כו', וגם זה במדה ושיעור וזהו בחי' התחלקות השערות כו', וע"י מצות קריאת התורה באותיות דתורה שבכתב נמשך בחי' פנימי' ועצמות דתענוג הפשוט שבעצמות א"ס שלמעלה מהפרסא כנ"ל שיאיר אורו באותיות הללו, כענין דיבור אנכי כו' שזהו בבחי' המשכה דחסדים דאו"י מלמעלה למטה בלי העלם כלל אלא כמו שהוא בעצם מתצמצם באותיות הללו כנ"ל (לפי שזהו עיקר מעלת התו"מ שגם שהאור מלובש בכלי כמו האותיות אין זה צמצום כלל ואין הכלי מסתיר לאור כלל להיותו בבחי' שם הוי' דבחי' הת"ת דאו"כ שוין כמ"ש במ"א¹⁵⁸, וזהו ואתא מרבבות קודש דבחי' רבבות קודש העליון דחכמה דתוה"ק בא באותיות בלתי מעלימים כלל וגם שהכל במדה ושיעור כנ"ל. וז"ש אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה במדה ושיעור קודם ההשתל' דקו"ח ויאמר לאדם שהוא בחי' התיקון דתו"מ הן יראת ה' היא חכמה כו' וכמ"ש במ"א¹⁵⁹ וד"ל.

וזהו ענין הגלעד שעשה יעקב ואחיו שיהי' חיבור וקשר דמאציל ונאצלים ונבראים ע"פ החכמה דתורה שנק' אמת גם בבחי' הצמצום דאותיות ולא יסתיר כלל, ואמנם לא יעברו על המדה למעלה מכפי משפט ומשקל קו המדה דתורה. וז"ש אם אני לא אעבור אליך כו' לרעה דוקא שלא יהי' עי"ז גרעון אור