תקמא

כו' שאז מתגלה עיקר עצם פנימי' רצה"ע למעשה בהלכה ברורה בכל פרט ופרט, שעי"ז דוקא תרוממך למעלה מן החכ' שהוא בבחי' פנימי' והכתר והוא פנימי' התענוג הפשוט שבמצות שנק' י"ג חיורתא דגלגלתא שהוא מקום פנוי מן השערות כו' ששם מאיר מפנימי' ועצמי' דא"ס ממש בלי לבוש וצמצום כלל. וזהו שערך שהן ההלכות דתושבע"פ אעפ"י שהן בבחי' צמצום והתחלקות כשערות ממש הרי הן כעדר העזים שגלשו מהר הגלעד כמו עדר העזים שעברו בהר הגלעד שנגלשו ונמרטו השערות שלהם והן מקורחים בלי שערות כלל כו'. והענין הוא דבחי' גלעד הוא גל עד הנ"ל שהוא בחי' הפרסא המפסיק בין כתר דגלגלתא לח"ס והוא כמו קרומא דאוירא כו' שבחי' התענוג הפשוט מסתלק שם ואינו מאיר רק דרך מסך זה בבחי' הארה דהארה לבד שנק' בקיעה כנ"ל, אבל למעלה מן הפרסא הזאת והוא בבחי' עצם הגלגלתא בחי' כשב"כ שהוא עצם התענוג הפשוט שבפנימי' רצה"ע שבמצות כנ"ל שם מאיר האור העצמי כמו שהוא ממש בלי שינוי המהות כדילוג דשערות כלל, והיינו כללות התרי"ג מצות שהן בחי' י"ג חיורתא דע"י כו' שהוא בחי' לובן הפשוט שפנוי וחלק מן השערות כו' כמו שמאיר בפנים שהוא חלק מן השערות לגמרי להיותו בבחי' פנימי' ועצמיות (שהוא תיקון ואמת בתרין תפוחים שזהו עיקר הארת פנים די"ג מדה"ר שמלובשים בשערות כו' ואין אמת אלא תורה כמ"ש תתן אמת ליעקב¹²⁸ כו' (כמ"ש במ"א).

וזהו שערך כעדר העזים כו', דגם שהתו"מ בא בבחי' צמצום והתחלקות כשערות בבחי' אותיות כמו וזרח משעיר למו כו' ואתא מרבבות¹²⁹ כו' באותיו' דתושב"כ ובהלכות דתושבע"פ כנ"ל, מ"מ הרי הן בלא צמצום והעלם כלל אדרבה פנימי' ועצמות ההמשכה מאור העצמות דתענוג ורצה"ע נמשך על ידן כמ"ש וזרח משעיר כו' ואתא כו', וע"כ הן כמו עדר העזים שגלשו מהר הגלעד מלמעלה מבחי' הפרסא דגלעד הנ"ל ששם השערות דעדר העזים נעשו מגולשים ומקורחים לגמרי לפי שהאור מאיר שם כמו שהוא לאמיתתו בלי העלם כלל עד שנגלשו השערו' ונקרחו שלא יצמצמו האור כלל, כי פי' גלישה זאת כמו מאן דגלש למטרוניתא¹³⁰ כו' שהוא להשיר השערות המעלימים ומצמצמים, כי יש יניקה לחיצוני' ממותרות השפע דשערות (כענין שער באשה ערוה כו' כמו בשערהא אחידן¹³¹ כו'), אבל שערך באותיות דתורה מאירים גם הם