תקלב

אך עכ"ז אומרים משמח חתן עם הכלה, דאע"פ שישראל נק' חתן משפיע וממשיך לאור התענוג הפשוט הנ"ל לתורה שנק' כלה, מ"מ שמחת החתן באה עם הכלה בשביל הכלה דוקא שבעבור הכלה משמח גם לחתן כו'. והענין הוא דגם שע"י העיון ודיוק דנש"י בהלכות נמשך מקיף דשעשועי' הנ"ל, מ"מ אם לא החכמה דתורה שבהלכות אלה לא הי' בחי' בית קיבול לקבל אור התענוג העצמות הזה ולא הי' נמשך כלל למטה רק בשביל הכלה שנק' מקבל (ולא ישראל לפי שהיתה התורה אצלו שעשועי' קודם שישראל עלו במח' כמ"ש בשביל התורה שנק' ראשית כו' רק שלא הי' שלימות ניכר בעונג זה עד שבא התורה בעה"ד בסוף מעשה לתקן דבר המקולקל כו' שזה עלה במח"ת להשלים התענוג ושעשועי' שהי' תחלה וכמ"ש בדרוש דתורה ציוה לנו באורך⁸⁹), וע"כ כל עיקר התעוררות שמתעורר ממקיף דשעשועי' להאיר בגילוי שנק' שמחה זהו בשביל הכלה שנק' מקבל בסוף מעשה דנעוץ תחילתן בסופן דוקא, וזהו שנק' הלכה מלשון הליכה כמו הליכות עולם לו⁹⁰ כו', וע"כ השונה הלכות גם בלא דיוק הוא בן עוה"ב לפי שזהו הכלי קבלה לגילוי התענוג הפשוט כו', וע"כ גם שמחת חתן שהן ישראל המשפיעים בתורה לא באה רק בעבור שמחת הכלה וכמ"ש א"ח עט"ב נקבה תסובב גבר כו'. וזהו שבעוה"ב שנק' ארץ החיים העליוני' ארץ חפץ כו' וישראל נק' צדיקי' ירשו ארץ ע"י העיון בתורה ומעשה המצות שנק' בשם חו"כ עכ"פ רק שהכלה עיקר כו', אבל למעלה מחיי העוה"ב אין שם בחי' משפיע כלל אדרבה המשפיעים נעשו בחי' מקבלים, והן נשמות הצדיקים שילכו מחיל כו' לקבל ממקיפי' דשעשועי' העצמיי' כמו שהוא בבחי' א"ס ממש, והוא מדריגה הב' דעוה"ב שת"ח אין להם מנוחה כו' שהן נשמות שעסקו בעמל תורה שמשפיע ומקבל יחדיו יעלו לקבל וכן כאשר התורה נק' חתן וישראל כלה שם שניהם שוין להיותו למעלה מבחי' דו"נ כו', וזהו מ"ד דשמים וארץ כא' נבראו כו' כמ"ש במ"א וד"ל.

[יא] והנה יש עוד בחי' ומדריגה שנית בתורה והוא מצות קריאת התורה בדיבור בפה דוקא, כמ"ש ודברת בם כו' וכן לא ימוש מפיך למען תהי' תורת ה' בפיך וכן ואשים דברי⁹¹ בפיך כו', וכתי' כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם שזה למוציא דבר ה' בפה כמא' חיים הם למוציאיהם בפה⁹² דוקא, ובמצוה זו יש יתרון מעלה ממצות עיון והגיון בתורה במח' לבד שע"ז א' והגית בו יומם כו' וכן בתורתו יהגה⁹³ כו' אע"פ שע"ז א' למחכה לו למאן דדייק כו' כנ"ל, כי הנה מצות העיון והגיון במח' לדייק במילין דחכמה הנה ודאי יש