תקל

הקדומה כו', והב' שיומשך משם ענין התיקון שיוכל לתקן דבר המקולקל, והוא שיגיע לנקודת אמיתי' הרצה"ע שבמצות שהוא בבעה"ר עצמו שנק' מקיף דשעשועי' העצמי' שלמעלה גם משעשועי' ותענוג הפשוט שבמצות מצד המעשה עצמה הנק' כשב"כ וכ"ש למעלה מטעם הכמוס שבה כו' כנ"ל. ונמצא שע"י ישראל בעיון ודיוק החכמה דתורה בלימוד הלכות כנ"ל (וגם בע"ה בביטול הרצון לעשות רצון קונו כנ"ל) עי"ז נמשך בחי' גילוי אור התענוג ושעשועי' העצמי' שבמצות בעוה"ב, ומאחר שישראל הן בחי' הממשיכים כשנק' א"ח בבירור דעה"ד כו' הרי הם נק' בחי' חתן משפיע וממשיך לגילוי אור התענוג ושעשועי' מן ההעלם דמקיף דתענוג ושעשועי המלך בעצמו כו' שז"ש יעשה בגילוי מן ההעלם למחכה לו דוקא. וזה הי' ג"כ במ"ת ע"י שא' נעשה ונשמע שעי"ז נמשך בחי' גילוי אור התענוג הפנימי בחכ' ורצון דתומ"צ כו' בי' הדברות בבחי' או"י מלמעלה למטה כו'. וזהו שבברכה זו דאשר ברא שמדבר לע"ל כמ"ש מהרה ישמע כו' [אמר] משמח חתן עם הכלה בשביל הכלה שהן כנ"י דהיינו הלכה אותיות הכלה⁸² שהוא אותיות דתושבע"פ מל' קרינן לה שעולה למעלה מבחי' שם מ"ה דחכ' דתורה כו' מטעם הנ"ל שבחי' המל' ע"י שלימות הבירורים דדייק ביגיעה לידע אמיתית הרצון ממשיך מהעלם דבעה"ר להיות גילוי התענוג והרצון דמצות שהוא מקיף דשעשועי' שבא לגילוי וכמ"ש אני תורתך שעשעתי⁸³ כו'. ובזה יתורץ הקושיא הנ"ל בחידוש זה דיחוד חו"כ שלא הי' כמוהו במע"ב וגם במ"ת רק ע"י נעשה ונשמע שאז לא הי' רק בבחי' או"י ולע"ל יהי' א"ח עט"ב וד"ל.

[י] אך עדיין י"ל מה שלפעמי' נק' התורה כלה מאורסה וישראל נק' חתן משפיע כמ"ש ישראל אשר בך אתפאר⁸⁴ בפאר ות"ת דתורה והוא מטעם הנ"ל דבדיוק מילין דחכמה דתושבע"פ ממשיכים לגילוי הרצה"ע שבתו"מ כו', א"כ למה נק' הלכה כלה אחר שהוא בחי' משפיע ואיך אמר משמח חתן עם הכלה כו' דעכ"פ נק' בשם כלה בחי' מקבל. אמנם הענין הוא, דגם שישראל ממשיכים לגילוי התענוג הפשוט ע"י הדיוק במילין דחכמה כנ"ל, מ"מ בחי' הנוק' שנק' מקבל שהוא כלי קיבול לקבל בתוכו גילוי אור התענוג הפשוט משעשועים העצמי' שנמשך ע"י ישראל זהו התורה עצמה שנק' מאורסה לישראל, והוא שנק' כלה המקבל, והן ההלכות שבתושבע"פ שזהו אותיות הכלה כו', והיינו בדיוק מילין דחכמה עצמו דאע"פ שעי"ז גורם המשכת התענוג ושעשועים דמקיפים לגילוי מ"מ מי הוא בחי' הכלי המקבל לגילוי אור התענוג הפשוט הנה הוא בא ומתלבש ומתגלה באותן הלכות שבתורה שנק'