תקכז
דמצות מצד עצם המעשה דוקא שהוא לכל ישראל גם לע"ה שלא עסקו בפלפול ועיון כלל כנ"ל והוא למעלה מטעמי המצות בהעלם וסוד ה' שיתגלו לימות המשיח, אך מ"ש למחכה לו למאן דדייק כו' שזהו בת"ח דוקא הרי יש בזה ב' מדריגות, א' שיגיע בהעלאה זו לעומק ההעלם דח"ע שיתגלה למשיח שא' בו ישכיל עבדי כו', והב' מה שמתקן דבר בח"ת דתושבע"פ לכוין אמיתית גילוי רצה"ע איך לעשות רצונו הפשוט שבמצוה שבזה מגיע לעצמות בעל הרצון העליון שבמצות שלמעלה מחיי העוה"ב כנ"ל, והוא מדריגה הב' דעוה"ב שת"ח דוקא אין להם מנוחה בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור כו', וגם מ"ש במשיח ישכיל בבירור השלם שבתושבע"פ ז"ש יעשה למחכה לו שיגיע עי"ז למעלה מחיי העוה"ב, וגם כל מי ששונה הלכות בכל יום יגיע לזה כמ"ש שכל השונה הלכות בכ"י70 מובטח לו שהוא בן העוה"ב שנאמר הליכות עולם לו לפי שיש בכלל מאתיים מנה כו', כי התענוג ורצון הפשוט שבמצות אינו רק חלק א' מעצמות השעשועי' דבעה"ר בעצמו שנק' מקיף דשעשועי' העליוני', וכידוע בענין כתר תורה שבמ"ת שהי' ע"י שא' נעשה ונשמע כו' (ולפ"ז גם בע"ה בביטול הרצון לעשות רצון קונו יגיע לעצמות בעה"ר שלמעלה מגילוי או"פ דתענוג ושעשועי' שבמצות שבבחי' או"י וכן ע"י תשובה כו' (כמ"ש שם71), וזהו שבימות המשיח א' ולא ילמדו72 כו' כולם ידעו אותי אף הע"ה, לפי שגם סודות ורזין דאורייתא שבהעלם דח"ע יתגלה לכולם בשוה מטעם זה, ועכ"ז מי ששונה הלכות בעוה"ז ע"ז א' למחכה לו בעדן העליון יותר מהעוה"ב כמ"ש ת"ח אין להם כו', לפי שיגיעה זו שבעיון הלימוד ההלכות יש בו עוד ענין אחד שלמעלה מביטול ושממון דמוח החכמה לידע אמיתי' הרצון בעצם שלמעלה מידיעת הטעם לרצון, כמו כשלומד הלכות תפילין בעיון גדול בטעם הדין אין הכוונה לידע ולהשיג הטעם והסברא מצד עצמה רק כדי שיכוין וידע לאמיתית הרצה"ע שבה אם כך או כך דהיינו איך יהי' אופן המעשה דמצות תפילין להכשירו בתכלי' באופן שלא יטה ימין ושמאל מאמיתי' רצה"ע שבמצוה זו בכל פרטי', שאין זה רק מחמת הביטול האמיתי' באימה ויראה גדולה שלא יעשה נגד רצה"ע רק לקיים גזירתו כמו שהוא לאמיתתו דוקא א"כ עיקר העסק העיון הזה בא רק מיראה וביטול עצום שהוא מגיע לעצמות בעהר"צ (יותר מביטול דע"ה שמבטל רצונו רק לענין מעשה לעשות רצון קונו ות"ח אימה יתירה יש בהם לכוין לאמיתי' רצה"ע ע"י יגיעה עצומה בעיון והעמדה על הדבר זמן רב שזהו מיצוי הנפש וכלותה לכוין הרצון באמיתתו לבד, וזהו למחכה לו ממש, וחיכוי זה הוא בכל נקודת כח נפשו שמצפה לעמוד על רצונו האמיתי כמו נפשי חכתה כו' כמו העני שנושא נפשו ומצפה בעיניו
הערות
- 70. שכל השונה הלכות בכ"י : סוף ברכות.
- 71. כמ"ש שם : ראה בהנסמן לעיל פיסקא: והחכ' תחי'. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ס"ע תרעא ואילך, תרפב ואילך.
- 72. ולא ילמדו : ירמי' לא, לג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.