תקכו

דתורה הקדומה כו' שנק' כתר שבכתר, והב' למעלה גם מגילוי שעשועי' עצמי' הללו שבעצמו' הרצון דמצות והוא בבחי' מקיף והעלם דתענוג ושעשועי' שאמר ונעשה רצונו במצות הללו שלמעלה משכר המצות שבעוה"ב שלא יוכל לבא בגילוי התענוג ושעשועי' גם בעוה"ב (שחפשי מן המצות כמ"ש יצא חנם בלא מצות⁶⁶, והוא מ"ש דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב (כמשי"ת), וכמ"ש במ"א באריכות בדרוש דיאר ה' פניו⁶⁷ לעוה"ב וישא ה' פניו למעלה מחיי העוה"ב שז"ש וקווי ה' כו' שיהיו שטין ע"פ המים כו' בעליות עד אין שיעור למעלה כו'). וענין הב' הוא כמ"ש למחכה לו מאן דדייק כו' שיש בזה ב' דברים, א' ענין ההעלאה דבחי' או"ח למעלה ע"י בחי' הביטול והשממון שביגיעה רבה זו בכלות כחו בכל עומק עיון השכל עד שנעשה בחי' אין ממש כנ"ל, והב' בחי' ההמשכה שנעשה עי"ז מההעלם דח"ס בהעלם אחר העלם שבא מלמעלה ממקור כח השכל דוקא שעי"ז יוכל לתקן דבר מה בחכמתו, כמו מי שחכמתו עמדה לו לתקן דבר המקולקל או להרויח הון רב בפרנסה ומלאכה, שזהו שנק' תורתו אומנתו כו' שע"ז א' והחכמה תחי' בעלי' דחכ' כו' (כמ"ש במ"א בדרוש דתורה ציוה⁶⁸ לנו כו'), כמו בתושבע"פ שבח"ת דוקא אתברירו בין טמא וטהור לתכלית האמת שמתקן דבר המקולקל שנפל בחושך דק"נ להסתיר האור כו' ונהפך כל העלם דחושך לאור, שע"י הפלפול יכוין לידע אמיתי' האור דרצה"ע שבמצוה כמו שהיא בכל פרטי' לא יוסיף ולא יגרע שלא הי' נודע לו כלל בתושב"כ, כידוע במ"ש אשת חיל עטרת בעלה שבינה יתירה⁶⁹ ניתנה באשה תושבע"פ מבאיש תושב"כ להגיע לאמיתי' גילוי עצם נקודת רצה"ע שהוא בחי' המעשה דמצוה שנק' כשב"כ כנ"ל שמזה יבא גילוי אור העוה"ב כו'. א"כ מוכרח לומר שמגיע בעמל תורה דמשנה וגמרא בבעל הרצה"ע הפנימי הנ"ל, והוא בבחי' מקיף דשעשועי' ותענוג הפשוט שברצה"ע דמצוה למעלה שהוא מדריגה הב' דעוה"ב שלא יכול לבא בגילוי לנשמות גם בעוה"ב שבא מן המצות עצמן כנ"ל וד"ל.

[ח] ובזה יתורץ הכל, דגם שבאמת עיקר העוה"ב הוא רק גילוי התענוג ורצון הפשוט שלמעלה מטעם כמוס דח"ע דתורה כנ"ל, זהו קבלת שכר