תקכד

מחשכים⁵⁴ כו' שמחושך יהי' אור שכל שמקשה קושיות והעלמות יותר ויותר יאיר האור מן ההעלם והעומק אחר עומק, כמו במשיח שא' ישכיל עבדי כו' בהעלם אחר העלם דרזא דרזין דסודות התורה יתגלו לו ונק' חכם חרשים⁵⁵ כו', והוא מצד ההעלאה דבחי' או"ח בבירורים דשם ב"ן כמו העיון של יגיעת השכל בתורה שנק' עמל תורה וז"ש אשרי מי שעמלו בתורה⁵⁶ כו' וד"ל.

וזהו למחכה לו למאן דדייק מילין דחכ' דאורייתא שנק' עמל תורה⁵⁷, כמו עמל מלאכה בשדה שטורח הרבה ואינו מוצא כרצונו זמן רב עד שיצא הדבר כתיקונו שאז יראה הצלחה רבה בטוב מלאכתו כו' עד שיכול לבא להון ועושר גדול יותר ממדתו הרבה כו' כמ"ש עובד אדמתו ישבע לחם⁵⁸ בלי גבול, וכך הוא בעיון הטוב ביגיעה רבה בד"ת בכל כח שכלו לטרוח ולייגע עצמו הרבה לעמוד על הדבר זמן רב עד שישיג אמיתתו יבא לעומק האמיתי בעומק אחר עומק וכל העלם יגלה לו להיותו מגיע בהעלאה דיגיעה זו למעלה מעלה להוסיף כח יתירה במקור השכל שהוא בחי' התענוג הפשוט העצמי שלמעלה ממקור השכל, דמה שהחכמה מאין תמצא אינו בא רק מבחי' אור הרצון ותענוג שמתצמצם ונמשך בכח המשכיל להוליד ולהשכיל כל שכל מן ההעלם לגילוי במדה ושיעור כו' כנ"ל וד"ל. וזהו שהעדן שהוא התענוג הפשוט העצמי שנק' שעשועי המלך בעצמו מקור כל התענוגים שנמשכים במדה וצמצום בחכ' ומדות וגם ברצון כו', יעשה למחכה לו דוקא שהוא מאן דמדייק במילין דחכ' דתו', דאע"פ שחכמה דתורה עצמו מאין דכתר תמצא בקו המדה כמ"ש והחכמה מאין כו', אבל יגיעה זאת שמדייק ומקשה א"ע על הדבר מאד שזהו העלאה לעורר לעצמות העדן להוסיף כח רב להשיג בהעלם דהעלם דסדכ"ס דלית מחת"ב כלל שעין לא ראתה אפי' חכ' הקדומה, וגם משיח שא' בו ישכיל עבדי כו' זה בא לו ע"י היגיעה דתושבע"פ בדיוק ופלפול הנק' עמל תורה כנ"ל וד"ל.

[ז] אך עדיין אין זה מובן דא"כ אין העדן דעוה"ב רק לנשמות שעסקו בפלפול ודיוק דחכמה דתורה שנק' עמל תורה שז"ש למחכה לו כנ"ל, ובאמת הרי א' דכל ישראל יש להם עוה"ב⁵⁹ מצד קיום המצות בפו"מ לבד גם ע"ה ופשוטי הערך שלא ידעו בפלפול ועיון דתורה כלל. ועוד י"ל מ"ש דעין לא ראתה דמשמע אפי' משיח שנאמר בו ישכיל כו', והלא נאמר בו הקים עול