תקיט

המציאות ממהותו הראשון לגמרי מכל וכל וא"ל לא יוכל לעלות לעליון כנ"ל, וכידוע שיש מסך מפסיק בין עשי' ליצירה ובין יצירה לבריאה ומבריאה לאצי' ובכל ע"ש עולים מלאכים שבעשי' ליצירה ומיצירה לבריאה ומבריאה לאצי' באמצעות הביטול דוקא, כידוע בענין ג"פ הבו²⁸ כו' שהן ג' מיני מלאכים דבי"ע עד בהדרת קודש גם במלאכים דאצי' למעלה עד אין שיעור כנ"ל וד"ל.

[ד] ובזה יובן ענין עסק עבודת הנשמות אחרי הסתלקותם מעוה"ז, דודאי א"א לומר שהן יושבין בג"ע ונהנין מזיו כו' תמיד במדריגה א' כמלאכים שהרי הנשמות נק' מהלכי' ולא עומדי'²⁹, וק"ו הוא ממה שאנו רואים בנשמות שבגופי' שנק' מהלכים שהולכים בעילוי אחר עילוי במדרג' בכל יום ויום בעבודתם בתפלה ותומ"צ כמ"ש באברהם הלוך ונסוע מדרגא לדרגא כו' כמ"ש בזהר³⁰, כ"ש אחרי הסתלקות הנשמות במקורם במל' דאצי' שצרורים בצרור החיים העליוני' שבודאי הולכים ועולים בעילוי המדריגות בתמידות בלי שיעור כלל כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו', וענין העליות הללו הוא שמשיגים בעצמות אוא"ס בהשגות עמוקות ונפלאות זו למעלה מזו ובבחי' ביטול מהשגה הראשונה לגמרי כשעולה למעלה בעומק ההשגה האלקי' יותר וכך עולה בלי שיעור. ויובן זה ממה שאו' משובח ומפואר עדי עד כו' וכן או' וקדושי' בכל יום יהללוך סלה וכל סלה נצח³¹ כו' הוא בלי שיעור והפסק כלל, וכל שמגיעים למעלה יותר הוא ית' יותר נפלא ונעלם מהשגתם כענין מה פשפשת³² כו' לפי שאין שיעור לעליות המדריגות להשיג באמיתי' עצמות אור א"ס וע"כ ת"ח אין להם מנוחה בעליות הללו אפי' בעוה"ב, וממילא מובן שאין קץ ושיעור לעילוי מדריגות התענוג העליון זו למעלה מזו שהולכים ועולים מעונג לעונג בשעשועי' העליונים בעילוי תענוג נבדל בערך מתענוג הראשון לגמרי, כמו עליי' הנשמה מתענוג שבג"ע דעשי' לתענוג העליון דג"ע דבריאה ויצירה כנ"ל וד"ל. וראי' לדבר זה הנה יש להכריח כן מנשמות הגבוהות יותר מכולם כמו נשמת משה רבן של כל הנביאים שלא קם עוד נביא כמשה³³ שידעו ה' פא"פ כו' ובכל יום ויום בכל ימי חיותו שהי' נשמתו בגופו ודאי הי' הולך ועולה בעילוי המדריגה בהשגות ותענוג העליון בפנימי' העונג דח"ע דתורה עד המדריגה העליונה יותר שהן נש"ב כו' שלא הי' כמוהו בנביאים וצדיקים הגדולים שאחריו, וא"כ ודאי כ"ש וק"ו הוא שאחרי התפשטות נשמתו מגופו