תקיח

הראשון שעי"ז יעלה למעלה ליכלל במקורו, כמו המלאכים שעולין בשיר כענין שא' כל בעלי שיר יוצאים בשיר²³ כו' וכשבא מקרוב מתבטל ביטול שני כנ"ל בעומד מקרוב להיכל המלך כמו בעמדם תרפנה כנפיהם²⁴ בביטול פנימי

והנה עד"ז שעולים מגעה"ת לגעה"ע בביטול המהות מיש לאין, כך הוא עליות רבות בריבוי המדריגות זו למעלה מזו מעילה לעילה בעילוי אחר עילוי ברום המעלות עד אין קץ ושיעור כלל, והכל הוא בבחי' התענוג האלקי העליון שיש בו ריבוי מדריגות בבחי' א"ס ממש גם למעלה מן האצי' (כמיכאל כהנא רבא מקריב²⁵ נשמות דבריאה במזבח דאצילות לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וכך יש מלאכי' שנק' בהמות וחיות במרכבה דאצילות ונשמות דאצי' עד נשמות דפנימית או"א וע"י וא"ק שעולים ליכלל בעילוי אחר עילוי בעצמות א"ס שלפני הקו"ח עד אין שיעור למעלה בעולם הא"ס עצמו שנק' שעשועי המלך בעצמו כמ"ש ילכו מחיל אל חיל כו' אפי' בעוה"ב שנק' עדן כו'), דכמו שאא"ס נמשך למטה עד אין תכלית בירידת המשכת העונג העליון למטה באצי' עד מל' דעשי' בג"ע דעשי' שנתצמצם אור העונג האלקי כ"כ בריבוי צמצומים מאד עד שיכול לקבל גם נשמה ומלאך דעשי' בסוף כל המדריגות דעולם העשי', כשיר מלאך דנפש הגלגלים ושיר נשמה אלקית שבגוף גשמי כו' שמתענג על הוי' בעונג אלקי ממש בכל שבת ועת הכושר כו', (עד שמפסולת התענוג האלקי שבג"ע דעשי' נפל למטה ונעשה מקור להתהוות תענוגי' גשמיים חומרי' דעוה"ז השפל שנפל בשבה"כ בע' שרים שמשפיעים כל מיני תענוג גשמי בתאוות חומריות כו' (וכמו ששחק ר"ע על כרך גדול של רומי²⁶ שהי' מלא תענוגי עוה"ז וא' אם לעוברי רצונו כך כו' כפסולת החיצוני' דתענוג עוה"ז שנפל למטה כ"כ לעושי רצונו ששרשו בפנימי' מקור כל התענוגי' העליונים דאבי"ע כמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגים העליונים עאכו"כ כו', וע"כ א' גבי אחר מוטב דלידייני'²⁷ כו'), וכמו"כ עילוי המדריגות בתענוג העליון למעלה עד אין שיעור ממש, ובין כל מדריגה מתחתון לעליון בהכרח שיש מחיצה מפסיק שעל ידו יבא התחתון לביטול