תקטז

בו הנשמות קודם בואם לפני ה' בגעה"ע (ונעשה מזיעתן של חיות הקודש כידוע¹⁹). ודוגמתו יש בזה העולם כיסורים שממרקין עד שניתק ונתבטל מגשמיות תענוגי גופו כדי שיוכל לקבל עונג האלקי בתפלה ותורה בעילוי יותר הרבה מכמו שהי', וכן בתפלה עצמה הולך ועולה בעילוי אחר עילוי במדריגה גבוה ועמוקה יותר הכל ע"י ביטול והזזה ממקומו ומהותו הראשון דוקא ע"י מרירות ושפלות עצומה ביותר וכה"ג עד שנעשה כאין ממש ובלעדי זה לא יוכל לעלות לעולם ולא נק' מהלך אלא עומד כו', כי זהו הכלל בכל מקום בכל ענין עליות מלמטה למעלה מתחתון לעליון הימנו שהוא העלי' ממהות למהות בעילוי שאינו בערך צ"ל ביטול מהות הראשון לגמרי מכל וכל דוקא אז יוכל להתעלות בעליון הימנו (ואין ביטול המהות הראשון רק ע"י בחי' גבורות דאש כנהר דינור הנ"ל, ודוגמת נה"ד התחתון שלפני געה"ת (שהוא מתאסף מזיעתן של חיות כו') זהו כמו יסורים ומרירות ופיזור הנפש בטרדות הפרנסה עד שמתבטל מכל מהותו ומדריגתו כו' אח"כ יעלה למעלה יותר, והוא ענין השפלות האמיתי' בלב נשבר קודם התפלה כנ"ל), שזהו כמו דמיון רקבון הגרעין בארץ שנרקב הגסות וגשמיות ואז יוכל כח הרוחני שבחיטה לקבל מכח הצומח שתצמח מאין הרבה יותר כו' כמ"ש במ"א²⁰, ואין זה רקבון הגשמיות לבד אלא זה בא מרקבון בכח הרוחניות שכלה כחה ונפסד צורתה עד שנכלל ונתבטל באין דכח הצומח כו', כך הוא בחי' רקבון דנפש האלקית במרירות ושפלות עצומה עד שנתבטל צורתה כו'). וכך יובן בעליות הנשמות מגעה"ת לגעה"ע שצ"ל בנשמה ביטול מהות הראשון לגמרי ע"י נה"ד העליון שטובלת בו וא"ל לא תוכל לקבל העונג העליון בעלותה מידי חודש ושבת להיותו נבדל בערך ממנו הרבה יותר כנ"ל.

[ג] ויובן דבר זה ע"ד דוגמא מערך העונג שבמעשה לגבי העונג שבמדות, דודאי עונג זה שמתענג באיזה פעולה ומלאכה או כלי נאה אין לו ערך כלל לגבי עונג הרוחני ועליון ממנו שמתענג במדות שבלבו כמו אהבה בתענוגים שמתענג בהתפעלות האהבה הרוחני' שבלב או בניצוח ותפארת כו' שהוא עליון יותר וצ"ל ביטול לגמרי בתענוג גשמי הראשון שבעשי' כשבא לכלל תענוג זה הרוחני כו', וכמו"כ ערך תענוג שבמדות שבלב לגבי התענוג העליון הרוחני יותר שבהשגת שכל וחכמה ודעת כשמשיג חכמה ושכל נפלא שמתענג בו ברוחני' דקות השכל בעונג רוחני מאד, עד שתענוג שבמדות שבלב נק' גשמי לגביו וצ"ל ביטול ושכחה לגמרי על תענוג הראשון שבלב