תקט

שאין ערוך אליו רק מבחי' התחתונה שבו שהוא בחי' צומח שבדומם דהר הזיתים או ע"י הפסקת גל אבנים שמאיר דרך בקיעה בבחי' שערות כנ"ל (ודמיון לד"ז ארץ מגדלת חכמים⁵⁷ גם שהארץ בחי' דומם אבל מזל הארץ מחכים את יושבי' שהגדל באקלים זה יהי' חכם מפני שכל אנשי האקלים זה חכמים בטבעם מצד טבע הארץ שמגדלת חכמים, ויש ארץ מגדלת טפשים או אנשי מדות כו'), אבל לעתיד בהגלות נגלות מבחי' עצמו' המאציל שלמע' מבחי' מאמר קו המדה המצמצם האור לבא במדה ע"י העלם וצמצום כו', אז כתי' ונבקע ההר מחציו כו' שלא יהי' עוד בחי' צמיחת הזיתים שהוא בחי' גידול החכ' ממקור חוצבה כנ"ל ע"י בחי' כח הצומח שבדומם ההר מצ"ע אלא יבקע ההר מחציו כו' בבחי' בקיעת אור עצמות הכתר שיאיר בחכ' שלא ע"י בחי' פרסא מפסקת כלל, כנ"ל בבחי' מצות לימוד התו' בדבור שקורא לבחי' עצמו' התעה"פ ועצמו' הרצה"פ הנק' רעוא דכל רעווין כמו שהוא בעצם דוקא כנ"ל, כך ע"י מצות עיון התו' שנא' בו יעשה למחכה לו למאן דדייק מילי' דאורייתא כו' כנ"ל. וזהו יעקב אותיות יבקע כמ"ש אז יבקע כשחר אורך⁵⁸ אז דוקא שהוא לעתיד בהגלות נגלות אור עצמו' המאציל שלא ע"י בחי' פרסא ולבוש המעלים כלל, כמ"כ מאצי' לבי"ע לא יהי' בחי' הפסק כלל בגל אבנים אלא יתגלה אור האצי' בבי"ע כמו שהוא בלי לבוש מסתיר כלל כנ"ל. והא בהא תליא דמשום שבחי' כ"ע שבבחי' עצמות המאציל יתגלה כמו שהוא ע"כ ממילא גם למטה מטה מאצי' לבי"ע יתגלה בחי' כתר מל' כמו שהוא בלי לבוש מסתיר כלל דכתר מל' איהו כ"ע משום דנעוץ תחילתן בסופן וסוף מעשה עלה במחשבה תחילה כידוע. וזהו שארז"ל עתידים צדיקי' שיאמרו לפניהם קדוש⁵⁹, בחי' קדוש זהו בחי' הארת בחי' סובב הכללי הנק' מקיף הכללי שמקיף ד' עולמו' אבי"ע בשוה ושם שוין אצי' ובריאה וכמ"כ שוין מקור האצי' והאצי', וע"כ לפניו נגלה כל העלם ומסך שנעשה ע"פ מאמר קו המדה להאיר באצי' ובריאה שוה ממש וכמ"כ במקור האצי' ובאצי' בשוה כו', וע"כ גם לפני הצדיקי' שנבראו יש מאין מבחי' מל' דאצי' יאמרו קדוש שיש בחי' הארת סובב הנ"ל בהן כמו במקור האצי' בשוה ממש כי בבחי' הוי"ו דקדוש זהו שהוא בחי' המשכת המקיף הכללי שוה ומשוה מעלה ומטה כדמיון צורת הוי"ו שאינו אלא קו שאין בו הפרש בין תחלתו לסופו כו' וד"ל.

ואחר כ"ז יובן בתוס' ביאור ענין שני הברכות האחרונים דמשמח חו"כ ומשמח חתן עם הכלה. דהנה הגם שמבואר למע' שבהגלות נגלות מבחי' עצמו' המאציל אז יבא האור והשפע שלא ע"י לבוש והעלם כלל, והוא ע"י מצות ת"ת