תקב

ומייגע א"ע ביותר לידע ולהשיג איכות הרצון שבמצות תפילין באופן הכשר אם כך או כך, ויגיעה זו שהוא בעיון גדול ה"ז היגיע' בכח החכ' דוקא שהרי בלא יגיע' בכח חכמתו לא יוכל לעמוד על אמיתי' טעם הרצון באיכות הרצון כלל, ונמצא שדייק במילין דחוכמתא דהיינו בטעם ושכל שברצון זה אם הוא כך או כך. והנה ידוע שבחי' החכ' והטעם לרצון הוא למטה מן הרצון עצמו (ונק' בחי' ח"ס טעם כמוס למה יהי' הרצון כך כו'). ואמנם ענין היגיע' בטעם ושכל לרצון מאחר שלא נודע לו רק ע"י יגיע' ודיוק בעיון היטיב מגיע הוא עי"ז במקור החכ' והטעם שנא' בו והחכ' מאין תמצא²⁴ כו' שהוא בחי' רצון הפשוט שאינו מורכב בחכ' וטעם כלל ובו מלובש התענוג הפשוט שבלתי מורכב בחכ' כלל כו'. ונמצא שהמדייק ומייגע א"ע במילי דחכ' שהוא בטעם הרצון אם כך או כך כו' כמו בחי' העלאת מ"ן הוא שיומשך לו בחי' התענוג הפשוט שברצה"פ שלמע' מן הטעם לגמרי (הנק' כתר שבכתר בכלל כו'). וזהו יעשה למחכה לו שמחכה לידע איכות הרצון ולא שכבר יודע, שידיעה שיודע בהשקפה ראשונה הרי הוא למטה מן עצם הרצון והתענוג שבו, אלא דוקא למחכה בהתחכמות בעיון ויגיעה רבה עד שיודע שבזה החיכוי דוקא מגיע למדריגת גילוי התעה"פ שברצה"פ, ע"כ פי' בזוהר למחכה לו למאן דדייק דוקא במילין דאוריי' מילין דחוכמתא שהוא דוקא הגורם להיות לו גילוי התעה"פ הנק' עדן אשר עין לא ראתה רק אלקי' זולתך כנ"ל (וכידוע בפי' המחכה לו לשון המתנה שמצפה וממתין כמו חיכה לו בדברי' כו', וכך הוא הענין שאינו בא הדבר שחפץ להשיגו במעט זמן רק ע"י עיכוב והעמדה עליו זמן רב שזה נק' מחכה כמו אם יתמהמה חכה לו²⁵ כנ"ל וד"ל).

אך הנה בחי' גילוי אור התעה"פ הזה שבעצמו' אא"ס המלובש ברצה"ע שבמצות הוא שיהי' לעתיד דוקא לאחר תחה"מ שהמתים יקומו בטל העליון שהוא בחי' הארה בעלמא מאותו התעה"פ הנ"ל כמ"ש כי טל אורות טליך בחי' טלא דבדולחא טלא דנטיף מעתיקא סתימאה כו' בחי' התענוג הפשוט הנ"ל וכמ"ש ועצמותך יחליף שעצמות המתים יחיו ויקומו מחיות אור העליון הזה מפני שזה האור הוא העליון ביותר שהוא בבחי' א"ס ממש יוכל גם גוף ועצמות גשמיים לקום ולחיות ממנו כמ"ש במ"א²⁶ וד"ל. וזהו שבברכה אחרונה נא' משמח חתן עם הכלה, דהיינו בברכה זו אנו או' מהרה ישמע בערי יהודא כו' שמדבר לעתיד דוקא שאז יהי' בחי' גילוי התענוג העליון הפשוט הנ"ל, והוא ע"י בחי' עיון התו' דישראל דוקא כנ"ל בפי' מחכה לו למאן דדייק