תקא

שנים רבות כו', אלא בהכרח לומר שמיד אחר עליות נשמתו למע' עסק בפנימיו' התו' במעלה ומדריגה יותר עליונה מהשגתו וידיעתו שבגופו בעוה"ז והולך ועולה בכל יום ויום ממדרי' למדרי' יותר עליונה נבדל בערך ע"ד הנ"ל בגעה"ת והעליון, וזהו עסקו בעליות רבות זה ימים ושנים רבות כי אין קץ ושיעור לעליות הללו בבחי' עומק רום להיותו בבחי' א"ס ואין קץ למע' מעלה כנ"ל. וכך כל הנשמות הצדיקי' כמו האבות אברהם יצחק ויעקב הולכי' מחיל אל חיל ממדרי' למדרי' מדי יום ויום עד רום המעלות. וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה, פי' קדושי' הן נשמות הצדיקי' אחר פטירתן מגופם בעוה"ז שנק' קדושי' הן אשר יהללוך סלה בלי הפסק שכל מקום שנאמר סלה אין לה הפסק¹⁸, דהיינו מפני שהולכי' ועולי' בכ"י מחיל אל חיל בהלל ושבח נעלה בערך מן הראשון כנ"ל, והיינו בכל יום יהללוך סלה כו' וד"ל.

והנה בחי' תענוג דא"ס הנ"ל הוא אשר בא ונמשך מלמע' מע' מבחי' שעשועי המלך בעצמותו למטה מטה בעוה"ז הגשמי על ידי מעשה המצוות בעוה"ז דוקא, כמ"ש אשר קדשנו במצותיו פי' אשר הוא בחי' תענוג כמו באשרי¹⁹ כידוע. דהנה כל מצוה ומצוה הרי הוא בחי' רצון העליון הפשוט שבאחדות פשוטה, וידוע שבכל רצון מלובש תענוג, וא"כ בחי' תענוג המלובש ברצה"ע שרש המצוה ה"ז בחי' תענוג הפשוט שבעצמותו ממש שאין לו סוף למע' מעלה כנ"ל באריכות. וזהו עין לא ראתה²⁰ אלקי' זולתך וזה עדן דוקא דהיינו בחי' תענוג העליון הפשוט שמלובש במצות שהוא בחי' עדן עילאה שבעצמו' דוקא ע"כ נאמר בו עין לא ראתה אלקי' זולתך בעצמך דוקא, כי בחי' שעשועי המלך מצד עצמותו לא ידע והשיג עין כל, דאפי' אור צח²¹ כו' אוכם הוא לגבי עילת העילות משום דלית מחשבה תפיסא בי' אפי' מח' דא"ק כו', רק זולת"ך מפני שהוא מצד עצמותו ממש שהוא בבחי' א"ס ממש וד"ל. אבל מ"מ גם שעין לא ראתה בו עדיין יעשה למחכה לו, שלמחכה לו דוקא יעשה לו בחי' גילוי אור התענוג הפשוט הזה. והענין הוא דפי' מחכה כמו איוב חכה לו בדברי'²² כו' לשון המתנה, ובזוהר א' פי' למחכה לו למאן דדייק במילין דחכמתא²³ כו'. וביאור הדבר הנה ענין דייק מילין דאוריי' דייק ממש כמו הלומד תו' בעיון גדול שמעמיק דעתו בכל כח שכלו לעמוד על איכות הרצון שבמצוה אם כך או כך, כמו שהוא לומד הלכות תפילין בעיון גדול שמעיין