תק

כו', וכמו למטה שהתפעלות התענוג באהוי"ר אין לה ערך להתפעלות התענוג בחו"ב עד שיבלבל כו', וע"כ צריך לבטל התפעלות שבלב כדי שיבא לתענוג האלקי שבחו"ב כו'. וזהו"ע נהר דנור המבדיל ומפסיק בין געה"ת לגעה"ע (וגם בעמוד שבו עולי' ומתבטלי' ממהות התענוג שבגעה"ת כמ"ש בס' הבהיר¹⁰, וע"כ כל העליות מעולם לעולם הוא ע"י שיר דוקא שהוא ביטול מהות הראשון כמ"ש במ"א¹¹). והנה עד"ז מגעה"ת לגעה"ע יש עליות המדריגות בעילוי אחר עילוי בתענוג האלקי עד אין קץ ושיעור כלל. והטעם הוא לפי שבחי' התענוג האלקי הוא בבחי' א"ס ממש דהיינו בחי' א"ס בעא"ע עד בחי' שעשועי המלך בעצמותו¹² ממש וכו' וכמ"ש כי עמך מקור חיים¹³ כו' מקור כל התענוגים העליונים, וכמו שאוא"ס בתענוג האלקי הוא למע' מעלה עד אין קץ כך נמשך למטה מטה עד אין תכלית, והוא בחי' ירידת הארת התענוג למטה מטה ביותר כמו עד בחי' צמצום התענוג האלקי שבסוף מדריגות געה"ת דעשי' שמתהווה מבחי' פסולת שלו שרש ומקור למציאות תענוג עוה"ז שנפלו בשבירה כו' כידוע (ולזה שחק ר"ע כשראה כרך גדול¹⁴ דרומי מלא תענוגי עוה"ז א' אם לעוברי רצונו כך כו', וזהו ג"כ כמ"ש מוטב דלידייני' כו' כמ"ש במ"א¹⁵). ובין כל מדריגה תחתונה לגבי העליונה יש בחי' מפסיק לבטל ולשכוח על הראשונה וכמ"ש ילכו מחיל אל חיל¹⁶ כו', שזהו כל עסק הנשמות אחר התפשטותן מחומר גופם בעוה"ז שהן הולכי' מחיל אל חיל בעילוי אחר עילוי כנ"ל, ולא שהן עסוקין בעילוי המדריגות בענין השגת אלקות מענין לענין שלמעלה הימנו בלבד, אלא הולכים מחיל אל חיל בעילוי תענוג נבדל בערך לגמרי מתענוג הראשון כנ"ל וד"ל.

וראי' לזה הנה יש להוכיח כן גם מנשמות הצדיקי' הגבוהים יותר מכולם כמו נשמת משה רבן של כל הנביאים, שהרי ידוע שכל ימיו בחיים חיותו שהי' נשמתו בגופו בעוה"ז ודאי ידע להשיג כל התו' כולה בפנימי' ח"ע שבא במעלה ומדריגה עליונה שאין עוד למע' מזה וכמ"ש ולא קם עוד נביא כמשה¹⁷ אשר ידעו ה' פנים אל פנים, וא"כ אחר התפשטות נשמתו מגופו שעלתה במקור חוצבה (באצי' שבבריאה או באצי' עצמה כו') א"א לומר שלא ידע והשיג יותר מהשגתו הראשונה בעודנו בחיים חיותו שא"כ מה הוא עושה ועוסק זה