תצח

התלבשות בהעלם מאיר מעולם ועד עולם רק שמתמעט האור מפני ריבוי המסכי' כנ"ל וד"ל). אבל ע"י בחי' השמחה שמצד עצמותו ע"י שמחה ש"מ למטה הרי אור עצמותו בא בבחי' דילוג המדריגות שלא ע"פ סדר ההשתל' כלל אז אור זה מאיר למטה כמו למע' ממש (כי אין מסך מבדיל שבין כל עולם ועולם מסתיר לגבי אור זה כלל מאחר שהוא בא מלמע' מן ההשתל' ע"כ אין בו שינוי המהות כלל גם בעברו דרך המסכי' והעלמו' כו' (וגם בחי' מק"פ שנק' צמצום הראשון שנא' ישת חשך סתרו⁴⁸ אינו מסתיר ומעלים אור זה כלל משום דקמי עצמותו ממש כחשיכה כאורה כו' מטעם הנ"ל שאינו בגדר השפעה כו'), ומטעם זה כל הדיני' והגבורות קשות מתכללי'⁴⁹* ונמתקים ע"י שמחה של מצוה ונמשך ממקור הברכות ממקורא דכולא למע' מכפי המדה הקצובה ע"פ אתדל"ת במעשה המצות כו' וד"ל.

וזהו שמח תשמח ריעים האהובים שזהו בחי' שמחת חתן וכלה שלמע' מכל השמחות, שכל שמחה היא פרטית כמו מאור והשגה פרטי' או מרצון פרטי ותענוג פרטי המעורר לשמחה זו כו', אבל שמחת חתן וכלה שהוא העושה בחי' היחוד דמשפיע ומקבל שבהן יהי' שורה מבחי' שלימותא דכולא שיוכל להתייחד ולהוליד אור חדש כו', ה"ז בחי' הארת אותו השמחה שמצד עצמותו ממש שמאיר בבחי' מקיף דחופה שעל החו"כ כו', והוא מ"ש שמ"ח תשמ"ח ריעי' האהובי' סובב וממלא משמחה שבעצמותך דוקא שאין אתדל"ת מגיע לשם כלל (רק בחי' שמחה של מצוה בלבד כנ"ל) שמח לדכורא ותשמח לנוק' שעי"ז יהיו יכולי' להתייחד. רק שבהכרח שיבא כח זה מבחי' העצמות שלמע' מבחי' משפיע ומקבל כנ"ל, וזהו כשמחך יצירך בג"ע מקדם מקדמונו של עולם שהי' ג"כ בחי' שמחה שבעצמו' דוקא והוא ששמח לאדה"ר בג"ע (עד"מ מי שאינו שמח בעצמו אינו יכול לשמח לזולתו), ולהיות כי אדם דכר ונוק' ביחוד בהן שורה אחדות פשוטה ע"כ משמחתו העצמי' דוקא שמח אדה"ר כו'. ומ"ש כשמח"ך ל' יחיד כי שמחת הכלה נכללת בשמחת החתן מתחלה כמ"ש ויקח א' מצלעותיו כו' וע"כ אמרו אשה בעלה משמחה⁵⁰ כו'. וזהו חתימת הברכה בא"י משמח חתן וכלה מבחי' שמחה עליונה שבעצמו' דוקא כנ"ל (ובברכה האחרונה א' משמח חתן עם הכלה שזהו לעתיד שהכלה עיקר משום דנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ"ל בענין ב' הברכות הללו באריכות⁵¹).