תצו

ע"פ אתדל"ת והוא ע"י כשרון המעשה בתומ"צ למטה דוקא כי רוח אייתי רוח כו', אך אין אתדל"ת זאת מעוררת רק להיות אתדל"ע כפי צמצום העלאה מלמטה באתדל"ת, והוא אשר נמשך בצמצום מאוא"ס בעולמו' להיות סו"מ⁴³* כו' ע"פ מאמר קו המדה כנ"ל שההארה מועטת היא מאד מב' טעמים, הא' מצד שאינה נמשכת רק כפי הצמצום דהעלאות המקבלי' שאין להם ערך כלל וכלל לגבי עצמות כנ"ל (וע"פ מח' הקדומה דאנא אמלוך⁴⁴ שרש כל העולמו' כלא חשיבי כו'), והב' מצד בחי' המשכת הארה הזאת שנמשכת ע"פ סדר ההשתל' מעל"ע ע"פ מא' קו המדה שנמשך והולך במיעוט אחר מיעוט לפי"ע ומדריגות כל עולם ועולם לפי מה שהוא בלבד, ולפי מספר רוב העולמות בצמצומי' רבים כן יתצמצם ויתמעט האור הזה בכל מיני צמצומי' הללו שבין כאו"א, עד שבבוא האור למטה מטה ביותר שהוא עוה"ז השפל שלנו היותר אחרון מכולם הרי אינו מגיע אלינו אור זה רק בתכלית הצמצום וההסתר במיעוט היותר אחרון כנ"ל, וע"כ ודאי שיכולים גם החיצוני' לקבל יניקה ותוס' אור וחיות מאור זה להיותו בתכלית ההעלם וההסתר כו'. וזהו ענין יניקת דיני' וגבורות קשות שמתאחזים באור האלקי הזה וממילא מסתעף מזה בחי' דינים וקטרוגים רבים וקשים למעלה על כנ"י מאחר שנתוסף להם כח ועוז מלמע' עי"ז כו'. והיינו סיבת ענין הנ"ל שע"י העבודה דמצות בלא שמחה מלבד העדר גילוי האור הנה מסתעף מזה קללות רבות וכמ"ש תחת אשר לא עבדת בשמחה כו' וד"ל. משא"כ ע"י העבודה בשמחה ובטוב לבב שהוא היפוך זה דכל הברכות נמשכות ממקור כל הברכות למעלה מכפי המדה הקצובה ע"פ מאמר קו המדה כו'. והענין הוא להיות שע"י השמחה ש"מ מעוררי' למע' ג"כ בחי' שמחה עליונה כי באתדל"ת אתדל"ע, אמנם גם שאתדל"ת היא עולה בבחי' שמחה מצומצמת כפי ערך צמצום כלי המקבלי', מ"מ מעוררי' למע' בחי' שמחה שמצד עצמו' שהוא בבחי' א"ס ממש למע' ממקור כל ההשתל' דבחי' סובב וממלא כו', ע"כ בחי' הארה זו שנמשך למע' היא באה בבחי' תוס' אור כ"כ עד שמאיר למטה כמו למע' ממש בשוה מטעם שהארה זו באה מבחי' העצמו' שלמע' מבחי' מעלה ומטה לגמרי כנ"ל וד"ל.

ועדיין אין זה מובן לכאו', דאם בגופה של מצוה נא' בה אם צדקת מה תתן כו' משום דאין אתדל"ת מגיע לשם כלל האיך שמחה של מצוה מגיע שם לעורר שמחה שמצד עצמותו מאחר שהשמחה באה למע' מצד שמחה של מטה כו'. אך שרש הדברים הוא כמבואר למע' במי נמלך בנשמתן של צדיקים כו' שמח' ורצון זה דאנא אמלוך כדי להיות לו דירה בתחתונים ע"י תומ"צ בפו"מ דוקא נמלך תחלה אם יהי' לו תענוג במח' ורצון זה כו', וכאשר נמשך תענוג במח' ורצון זה ה"ז נמשך מבחי' עצמות התענוג ורצון הפשוט הכללי