תצה

סובב כו' כנ"ל (ומ"ש בע"ח דבחי' סוכ"ע הכללי מקיף ג"כ לד' עולמות בשוה הרי שוים שם ג"כ מעלה ומטה כו', מ"מ ה"ז מצד בחי' השפעה רק שהוא בחי' סובב ומקיף גם שסובב בשוה ממש, משא"כ האור שמצד שמחה עליונה שבעצמו' ממש אינו בגדר עלי' כלל גם מהיות מבחי' סו"מ³⁸ להם מאחר שהוא בא מצד בחי' העצמו' ממש, משא"כ³⁹* גם בחי' סו"מ בשוה לא יתכן לומר בו כלל מאחר שמושלל לגמרי גם מבחי' מעלה ומטה להיות שהוא למעלה מבחי' השפעה והמשכה לגמרי כנ"ל וד"ל). וזהו כשמחך יצירך בג"ע מקדם שבא האור למטה כמו למע' ממש בשוה כו' וד"ל.

ואמנם הנה יש דרך אחרת שיהי' בחי' אתדל"ע בבחי' שמחה עליונה בעצמו' ממש מצד אתדל"ת דוקא ותהי' באותה מדריג' השמחה עליונה שמצד עצמותו בלבד, אך לא ע"י בחי' מעשה התחתוני' מצד עצם המעשה שהרי בבחי' עצמותו נא' אם צדקת מה תתן לו כנ"ל, אלא מצד בחי' שמחה של מעשה המצוה דוקא שמגיע למע' לעורר בחי' שמחה עליונה שמצד עצמותו כו' להיות יאר ה' פניו בשמחה רבה הנ"ל ממש. אך הנה תחלה יש להקדים בשרש ענין שמחה של מצוה מה היא, בהיות ידוע במ"ש עבדו את ה' בשמחה⁴⁰ כו' שהעיקר הוא השמחה בעבודה, אך אעפ"כ יש להבין במה שמצינו כמה עונשין וקללות חמורות כ"כ על העדר השמחה בעבודה, גם שהעבודה היא בשלימות ככל אשר צוה ה' בתכלית הכשרו' וגם עובד מאהוי"ר וקבלת עול מלכות שמים בשלימות ובתכלית הכוונות הרצויות שבמצות ה' אך שלא עובד בשמחה וטוב לבב דוקא אזי היפך מברכה לקללה בקללות חמורות כ"כ, כמו שמפורש בסיום כל הקללות שבמ"ת שכ"ז הוא תחת אשר לא עבדת⁴¹ את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב דוקא, וזה הדבר באמת פלא גדול מאד אשר תשיר שערות ראש כל איש עובד ה' בתומו בכל לבו שבאם לא יעבוד בשמחה יחולו כל הקללות העצומות והנוראות על ראשו תחת אשר הוא ראוי לכל הברכות על אודות שלימות עבודתו התמה כמ"ש והברכה אשר תשמעון⁴² כו' ולא כתיב אשר תשמחון במצותיו כו'.

אך הנה הענין הוא משום שהשמחה עיקר גדול בעבודת ה' כ"כ עד שהעבודה שבלא שמחה אין לה ערך כלל וכלל לגבי העבודה שבשמחה מלבד העדר הטוב שבלא שמחה אלא שנהפוך מברכה לקללה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת כו'. ויובן זה ע"פ הנ"ל בענין שמח תשמח כו', שיש אתדל"ע שאינו רק