תצג

דאא"ס להיות בבחי' סובב כו' כנ"ל בפי' יחיד חי העולמים כו', ומה גם שלא הי' עדיין מי שיעורר שמחה מלמטה כמ"ש ואדם אין³⁴ כו' שהרי אח"כ נאמ' ויניחהו בג"ע לעבדה זו רמ"ח מ"ע³⁵ כו' שזהו ענין אתדל"ת שמעורר אתדל"ע אבל קודם לכן לא הי' אתדל"ת כלל, רק מה ששמח לאדה"ר הי' מצד אתדל"ע הוא בחי' השמחה שמצד עצמותו שהוא למע' הרבה משמחה שנעשה ע"י אתדל"ת כידוע, לפי שהשמחה שמעצמו ומאליו הרי הוא בבחי' עצמיות אא"ס כמו שהוא ממש שאין לזה ערך כלל, שהרי מבחי' השמחה שישמח במעשיו מצד בחי' ההשתל' הרי שרשם רק בבחי' המחשבה דאנא אמלוך כו' וד"ל.

וזהו שאנו מבקשים שמח תשמח ריעי' האהובים כשמחך יצירך בג"ע מקדם דוקא. דהנה בבחי' קדמונו ש"ע שלמע' מבחי' ההשתל' דסו"מ כו' אין אתדל"ת מגיע לשם כלל ושם נא' אם צדקת³⁶ מה תתן לו כו', שאין המצות מעוררים אתדל"ע רק במה שבא האור בבחי' סו"מ שהרי המצות הם בחי' המשכת רצונו בבחי' גילוי אור א"ס בעולמות כו' (רק בחי' שמחה ש"מ מגיע בעצמו' כמשי"ת), רק בחי' השמחה שבעצמו' דוקא הוא המתגלה מבחי' פנימי' ועצמיות בבחי' אתדל"ע שמצ"ע שאין אתדל"ת מגיע לשם כלל לפי שהשמחה טבעה לפרוץ גדר הנהוג להמשיך בחי' הארה והמשכה חדשה ממש שלמע' מע' מכל ההשתל'. וזהו מקדם מקדם להשתל'. וזהו ענין הבקשה כשמחך יצירך בג"ע מקדם שלא ע"י אתדל"ת כלל לפיכך תשמח גם לריעי' האהובים שהן עכשיו בבחי' ההשתל' שהוא בחי' סו"מ שנק' חו"כ שיהי' בחי' יחודם ג"כ בחי' שמחה עליונה זו שמעצמו שלא ע"י אתדל"ת אלא שמח תשמח אתה בעצמך לריעי' האהובים כמו ששמחת לאדה"ר בג"ע מקדם כמו שהי' לפני כל ההשתל' כנ"ל וד"ל.

והנה מבואר למע' שהשמחה פורץ גדר כו', ויובן זה למע' שבגילוי אור שמחה העליונה שבעצמו' אזי נמשך למטה ג"כ בתוס' אור לפרוץ גדר הקבוע בכל עולם יותר מכפי המדה המצומצמת לו ע"פ מאמר קו המדה כנ"ל, להיות ידוע שענין ההשתל' הוא בחי' ירידת האור האלקי במיעוט אחר מיעוט בצמצום אחר צמצום מעולם לעולם ומעילה לעילה, והוא לפי שכאשר צריך להיות התהוות השפע בעולם שלמטה הוצרך להיות בחי' צמצום ומיעוט באור העליון, וכך הוא ענין הצמצום מעולם לעולם שהן ריבוי רבבות מדריגות המשתלשלים בריבוי צמצומים והעלמות העלם אחר העלם, עד שבבוא ההארה והשפע למטה מטה מאד כמו בזה העולם השפל החומרי כבר נתמעט האור