תצב

ועצמי' אא"ס ביותר עד שע"י יגלה כל בחי' העלם וסוד ה' כמו רצון ותענוג העליון הנעלם וכל בחי' חכ' נעלמה כו' וד"ל.

וזהו שמח תשמח ריעי' האהובי' שע"י השמחה שבעצמיות אא"ס נמשך ג"כ בחי' שמחה לשמח גם לבחי' ריעים האהובים שיתחברו ויהי' יחוד חו"כ בתוס' אור, והוא יחוד דסו"מ שיתחברו יחד שנק' ריעים האהובים, וזהו כאשר אין אתדל"ת כלל לעורר אתדל"ע להיות בבחי' סו"מ כו' אז בחי' אתדל"ע מעצמו ומאליו ע"י בחי' השמחה ביתר שאת ויתר עז להאיר אור עצמות ממש למטה בבחי' סובב וממלא ובגילוי הרבה יותר מכפי גדר הקדום ע"פ מאמר קו המדה כו' מטעם הנ"ל בענין השמחה שפורץ גדר ומביאה כל סתום לגילוי כו' וד"ל.

וזהו שאמר עוד כשמחך יצירך בג"ע מקדם, פי' בזה בא לחזק דברי' הראשוני' באמרו שמח תשמח כו' גם שאין אתדל"ת ואומר עוד ששמחה מעצמות שלא ע"י אתדל"ת כבר הי' לעולמים כן שהיא כשמחך יצירך בג"ע כו' ואומר ששמח תשמח לריעי' האהובים כנ"ל כמו אותה השמחה שכבר הי' כשמחך יצירך כו' שהוא יצירת אדה"ר בג"ע מקדם מבחי' קדמונו של עולם³⁰. ויש להבין מה שתולה שמחה זו בשמחה כשמחך יצירך בג"ע מקדם. אך הנה ידוע שעיקר תכלית בריאת העולמו' בבחי' סו"מ הוא בשביל בריאת האדם דוקא כמ"ש לכבודי בראתיו³¹ יצרתיו כו' כנ"ל בענין במי נמלך בנש"צ כו'. וזהו ענין השמחה כשמחך יצירך כו', דהנה אדה"ר הי' יציר כפיו של הקב"ה בג"ע שנא' וייצר ה' אלקי' את האדם כו' ויניחהו בג"ע כו', ולקח אחת מצלעותיו כו' ויביאה³² אל האדם כו' ונעשה שושבין לאדם ועשה להם חופה והוא בחי' המשכת אור המקיף על החתן וכלה שיוכל לבא לידי יחוד וזיווג כו' כמ"ש במ"א³³ והי' משמח לאדם בשמחת חופתו, והיינו משמח חו"כ לאדם ואשתו בחופה שעשה להם.

וזהו כשמחך יצירך בג"ע מקדם, שבודאי שמחה זאת ששמח לאדה"ר הי' בבחי' אתדל"ע מצ"ע כי עיקר המכוון בהשתל' העולמו' בבחי' סו"מ הי' רק בשביל האדם ע"כ שמח בו ביותר ומשמחתו שמח אותו כו'. וזהו מקדם מקדמונו ש"ע, פי' בחי' קדמון לכל הקדומי' שלמע' מבחי' ההשפעה דמל'