תצא

הוא להיות ידוע בטבע השמחה שהוא פורץ גדר הטבעי שהנהיג מקדם, כמו עד"מ מלך שגדרי הטבעי שהוסד לפי כבוד מלכותו הוא יושב בהיכלו כולו אומר כבוד שאין איש בא להיכלו בלתי קריאה שיקראוהו ולא יזכו לראות פניו רק השרים הגדולים לפרקי', וגם זה דברי המלך מועטים המה כי אין זה לפי רוממות גדולתו להרבות דברים עמהם מאחר שאי[נם] מערכו כלל, אך לפעמי' כמו בשעת שמחת לב המלך במשתה וכה"ג יפרוץ גדרי הטבעי המוסד מכבר בתמידות ההנהגה לפי כבודו הרמה ויצא לחוץ מהיכלו ויתגלה לעין כל ברחוב העיר וידבר עם הכל גם עם פחותים שבעבדים וירבה דברי' כהדיוט כו', לפי שהשמחה בכחה לפרוץ גדר הנהוג בתמידות ולשנותו לגמרי עד שזהו כמו שינוי ממהות למהות אחר כמו מעוצם הרוממות לעוצם השפלות וכן משנאה לאהבה ומדין לחסד מן ההיפוך להיפוך ממש, כידוע שבשעת השמחה יצוה המלך להוציא מבית הכלא גם המורדים ופושעי' בו ולנשאם ולרוממם ולהטיב להם כל טוב, וכ"ז מפני שטבע השמחה לשנות ולפרוץ גדר הטבע הראשון לגמרי. ושרש הענין הוא לפי שהשמחה מגלה מבחי' פנימי' ועצמו' הנפש לבחי' המשכה ואור חדש שלמע' בערך מבחי' האור והחיות הקדום שנמשך מן הנפש, וזהו הנק' בחי' ההמשכה מן ההעלם לגילוי שבחי' ההעלם הוא בחי' העצמי' והפנימי' שבא לידי גילוי בשמחה דוקא שהנפש תשמח ביותר כו', וראי' לזה הוא מה שאנו רואים שכל סוד הנעלם בנפש כמו רצון סתום ונעלם ביותר ושכל סתום ונעלם ביותר ע"י השמחה יבוא לידי גילוי בדיבור אשר לא יגלוהו לשום אדם אפי' לאוהבו אשר כנפשו כו', א"כ מזה הוראה גמורה יש ששרש השמחה מגיע בעצם פנימי' הנפש ביותר עד שגם בחי' הסתימו' וההעלם שבנפש יוצא ע"י לגילוי לחוץ כו' וד"ל.

והנמשל מכ"ז יובן למע' בבחי' מהות ועצמות דאחדות פשוטה ממש כמו שהוא, שאינו בא לידי גילוי רק ע"י בחי' השמחה דוקא וכמ"ש ויספו ענוים בהוי' שמחה²⁹, שע"י השמחה שבעצמותו אזי יצא מהיכלו לגילוי בעולמות שלא כפי גדר הגדור ע"פ סדר ההשתל' התמידי ע"פ מאמר קו המדה, שהרי ידוע שלפי הגדר התמידי הרי בחי' עצמות אא"ס קדוש ומובדל הוא לבדו ממש כו' ונק' סתימא דכל סתימין כו' ולית מחשבה תפיסא בי' (אפי' מח' דאנא אמלוך כו' ומה שלמע' הימנו כנ"ל) מפני שאין ערוך אליו כלל וכלל, אך ע"י בחי' השמחה יוצא אור חדש מבחי' אור עצמותו ממש מלמע' גם למטה מטה דהיינו מעוצם הרוממות שבעצמותו למטה מטה כו', כמשל המלך שבשמחתו מתגלה בחוץ וידבר עם הכל כו', כי השמחה פורץ גדר הקדום כנ"ל, והוא מפני שע"י יתגלה מבחי' פנימי' ועצמי' אא"ס שבהעלם להיות מאיר אור עצם דוקא בבחי' סו"מ כו', ומה שנק' תחלה סתימא דכל סתימין דלית מחשבה תפיסא בי' הכל בא לידי גילוי לפי ששרש השמחה מגיע בבחי' פנימי'