תפה

לשם התורה כו', וכמו החסידים שדביקותן תמיד באין האלקי תמיד תורתם משתמרת⁹⁹ בקרבם ולא ישכח מהם כו'. אבל העוסקים אדעתי' דנפשי' כנ"ל שאין זה לשמה ממש דהיינו שלא לשם התורה בקול ה' על המים הנ"ל הרי זהו באחוריי' דחכ' שאין בחי' האין ממש מאיר שם בגילוי רק בהסתר מאד שם יכול להיות השכחה. וזהו הסימן כשלומד בלחש דוקא שאז אין מאיר בדבריו מבחי' האין ממש ע"כ שוכ"ח הוא במהרה על לימודו משא"כ הלומד בקול רם ברעש וביטול גדול מאד כרואה דבר חידוש ונפלא ביותר כנ"ל, כמו שהי' במ"ת שכל העם רואים את הקולות שראו לבחי' האין האלקי' שבקולות וברקים, לא במהרה הוא שוכח, וכמ"ש למעלה שזוכה לתורה שנתנה בה' קולות כו' כמו קול ה' על המים וקול ה' בכח שהן בבחי' רעש גדול וכן קול ה' שובר ארזים וחוצב כו' ויחיל מדבר וכה"ג וד"ל.

וזהו שהתורה נק' עוז ותושי'¹⁰⁰ עוז לנשמה לחזק לבחי' כ"ח מ"ה שבה ע"י בחי' אין דחכ' שבתורה ותושי' שמתשת כח האדם. והענין הוא כנ"ל בפי' תשכ"ח ת"ש כ"ח שתשש כח החכ' להיות שוכח כו', והוא בחי' אחוריי' דחכ' כשהיא בבחי' יש וגסות ופירוד כח' דנפש הטבעית, אבל ע"י עוז דנשמה בבחי' אין דחכ' נק' ג"כ תושי' להתיש לכח החכ' דנה"ט ששרשה רק באחוריי' דחכ' להיות גם היא בבחי' ביטול היש לאי"ן בעסקו בתורה כנ"ל בענין החותם¹⁰¹ שבתורה שבע"פ כו', וכמ"ש במ"א בענין וכד"ה על שכמ"ה כ"ד ספרים דאורייתא¹⁰² כשבאה התורה לברר לעה"ד טו"ר שהוא בבחי' אחוריי' דחכ' שנק' כתף כמ"ש במ"א ע"פ הנה נתתי לך שכם א' וכן לעבדו שכם א'¹⁰³ כו', וזהו וכדה על שכמה דוקא לברר לבחי' הכתפיים כו', והוא כענין תושי' שמתיש כח החכ' דנפש הטבעית כו' וד"ל.