תעו

גורם גילוי העלם העצמי ממש רק גילוי ההעלם דמדה זו לבד שנק' יש מיש ולא יש מאין ממש מאחר שאינה בעצמות הנפש ממש.

וכדוגמא זו יובן ג"כ בטעם שמחת חו"כ להיות שמצות פו"ר דחו"כ הוא בבחי' כח המוליד שבנפש להוליד יש מאין שזהו בנשמות דוקא שאין זה במלאכים כנ"ל, וזה א"א להיות כ"א ע"י בחי' השמחה הגדולה שבעצמות הנפש ממש שגורם בחי' גילוי ההעלם שבעצמו' ממש כנ"ל ואז יומשך בחי' כח המוליד שבנפש מן ההעלם לגילוי עד אין שיעור כו', ובחי' גילוי העלם זה דכח המוליד הוא בחי' יש מאין ממש כי כח המוליד מוליד נפש חדשה בדומה לו כנ"ל והוא בחי' כללות דאד"ם אדמה לעליון ממש כנ"ל וא"א להגיע לזה ע"י שמחה שבפרטי כחות הנפש כשמחת רצון ושכל טוב כו' רק ע"י שמחת הנפש עצמה דוקא. וזה עיקר הטעם שמצוה לשמח לחו"כ ביותר מכפי המדה דוקא וכענין הריקוד לפני הכלה כו' והנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בה' קולות כו' שצ"ל בשמחה גדולה שיהי' גילוי העלם העצמו' דחו"כ שיוכלו להמשיך כח המוליד שבנפש שהוא בחי' יש מאין ממש כו'. וכך הוא בענין הרוחניות דיחו"ע דדו"נ במצות פו"ר מפני שכולל כל יחוד פרטי שבמצוה פרטי' והוא בבחי' יש מאין ע"כ צ"ל בשמחה יותר מכל המצות, אעפ"י שגם הם צ"ל בשמחה אך הוא בשמחה פרטי' בדבר פרטי בשמחה של מצוה בצדקה וחסד וכה"ג (לבד מצות ת"ת⁵⁸ כו' כמשי"ת) שזהו בבחי' יש מיש לבד כרמ"ח אברים שמקבלים חיותם בסדר השתלשלות מעליון לתחתון ממקורם הראשון מחכ' לבינה ומבינה למדות ומדו"מ כו', משא"כ בשמחה דחו"כ שהוא ע"י פנימי' ועצמו' הנשמות דדו"נ שיהי' גילוי ההעלם בכח המוליד להוליד פרי טוב ביח"ע דמצות שעשו כל ימיהם כו' ה"ז יש מאין ממש כנ"ל (וכענין הנ"ל בהפרש שבין יש מיש ליש מאין שהוא ההפרש בין נשמות למלאכים בכלל). והגם שמצות⁵⁹* חו"כ הוא בגשמי' ביחוד גופני דמצות פו"ר ושארי מצות הן ברוחניו' ביותר, אך זהו הכלל שכל הגבוה גבוה יותר יוכל לירד למטה כנ"ל בנשמות שיוכלו לבא בגופים גשמיי' כו', וע"כ מצות פו"ר דחו"כ שביחוד גופני שמלובש בזה מיחו"ע דנשמות כמו שהן בשרשן למעלה בפנימי' ועצמיו' דאא"ס שמלובש בפנימי' דחכ' כנ"ל, וע"כ א' ביחוד דו"נ זכו שכינה ביניהם⁶⁰ כו' להיותם בבחי' אד"ם אדמה לעליון ממש כנ"ל⁶¹ כידוע וד"ל.

טז) וז"ש ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שנתנה בה' קולות, ויש להבין מה שייכות שכר זה בשמחת חתן שיזכה לתורה שנתנה כו'. אך הנה