תע

שלהם דק ורוחני הרבה יותר מחומר וגוף של הנשמות, והב' יתרון מעלה שבנשמות ממלאכים מה שיש בהן כח המוליד כנ"ל שאין זה במלאכים, והא בהא תלי'. דהנה חומר וכלי של המלאכים הוא מבחי' הרכבה רוחניי' מאד מבחי' רוחניו' דיסודות דאש ורוח מורכבים יחד כמ"ש עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט וכמ"ש הרמב"ן33 דאין ההרכבה בחומר וגוף המלאכים ממים ועפר כלל רק מרוח ואש (ואעפ"י שנאמר והמים אשר מעל השמים34 יהללו כו', אין המים גשמיי' כלל ולא כמו יסוד המים הרוחני אלא הן בחי' מים עליונים הרוחניי' ביותר מן האור35* הזך בתכלית, כמ"ש במ"א בענין יהי רקיע36 בתוך המים, אך גלגל המזלות שקבועים ברקיע הרי הרקיע שנק' שמים מורכב מאש ומים דוקא, וכידוע בענין אמ"ר אור* מים רקיע37 כו'), וגם בירידת המלאכים שנק' חיות הקודש בהתלבשות למטה בלבושים גשמיי' בעוה"ז השפל בד'38 יסודות גשמיי' עכ"ז אינם נראים בהגשמת דבר כמו בגוף גשמי כמלאך שראו מנוח והגר ואמנם אין זה רק למראית עין האדם לבד שהרי עולה המלאך בלהב העולה כו' וכלבוש זר ממש נחשב להם ויכולים לפושטו בקל כו', וכש"כ כאשר אינם מתלבשים כלל בלבושים הגשמיי' שאז כל הגשמת העולם אינו תופס מקום כלל וכלל, וכמ"כ גם לאחר שמתלבשים שהרי א' מיכאל בא' פי' ששט כל שטח עוה"ז בשיטה ופריחה א' לבד כי אין נתפס חומריות היסודות דעוה"ז כלל בבחי' דבר מה עד ששט את העולם בפריחה א', וגבריאל בשתיים שהוא למטה מעט במדריגה וקרוב יותר ביחוס וערך לרוחניות דד"י עד שאינו נחשב כמו לבוש זר כ"כ עד שנתפס מעט יותר במקום ושטח בעוה"ז שיצטרך לשוט העולם בב' פריחות, ואליהו שהי' גופו מד"י גשמיי' רק שהי' מזוכך ביותר כמלאך ואמנם יש לו חיבור וערך יותר לרוחניות דד"י ע"כ הוצרך לפרוח בד' פריחות כי נתפס יותר בגדר וסוג זה העולם אעפ"י שרוח ה' נשאו ממקום למקום. והנה יהי' איך שיהי' הרי עכ"פ חומר וכלי הגוף דמלאכים דק ורוחני מאד כי החומר קרוב בערך מעין39* הצורה שהוא בחי' הנפש שבו אפי' גלגל השמש או הירח חומרם דק ורוחני ואם הם מורכבים מאש ורוח אבל הם

הערות

  1. 33. עושה מלאכיו רוחות. . וכמ"ש הרמב"ן : תהלים קד, ד. ראה גם תו"א ד, ב. לקו"ת ברכה צח, א. ובסידור ערה, ד — בשם ”ספר הגמול" להרמב"ן. וראה לקוטי שיחות ח"ט ע' 405.
  2. 34. והמים אשר מעל השמים : תהלים קמח, ד-ה.
  3. 35. האור : בכת"י ב: האויר.
  4. 36. במ"א בענין יהי רקיע : ראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' קב [שם כנראה הנחה ממאמר אדהאמ"צ ולא לשונו ממש]: וכמו שהשכילו חכמי התכונה שאיך שייך להיות מים גשמיים מעל השמים כמ"ש והמים אשר מעל השמים שהוא המים העליונים אלא מוכרח להיות שהמים המה רוחני' כו'. ובהמ"מ שם נסמן לרד"ק תהלים קמח, ד. מו"נ ח"ב פ"ל. אלשיך בראשית א, ב. וראה גם לעיל ח"א ס"ע רמז ובהמ"מ שם.
  5. 37. וכידוע בענין אמ"ר אור [בכת"י ב: אש] מים רקיע : ראה זח"ב קסז, א ואילך. שם קלו, ב. ע"ח שער המלכים (שי"א) פ"ו. אוה"ת חיי"ש (כרך ד') תשפח, ב. ובהנסמן עוד בס' הערכים-חב"ד כרך ג' ע' תא ואילך. וראה להלן אות י"ז.
  6. 38. מיכאל בא'. . ואליהו. . בד' : ברכות ד, ב.
  7. 39. מעין : בכת"י ב ליתא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.