תסט

האהובים דלא מתפרשין כידוע ולפ"ע זה דוקא יומשך שמחת חתן וכלה, וז"ש משמח חתן ואח"כ כלה שלא יהי' הקול נפרד מן השכל ולא יעזוב או"א כו' אעפ"י שמשמחים החתן כו' שיוכל לעזוב כו' (ודוגמא לזה מצינו ברב שמואל דרקיד אתלת²⁹ כו' והריקוד הוא למעלה מן הדעת ולא נפסק הדעת ממנו כלל וד"ל). ולפי ששרש נשמות דדכר ונוק' מאדם וחוה ע"כ גם עתה יעזוב איש כו' (ומה שבאשר ברא אמר משמח חתן עם הכלה שהכלה עיקר זהו לע"ל דאשת חיל עטרת בעלה למעלה משמחה דריעים האהובים כו') כמ"ש³⁰ בענין שוש תשיש).

ט) ולהבין בתוס' ביאור ענין המאמר דהנהנה מסעודת חתן³¹ ואינו משמחו עובר בה' קולות ואם משמחו מה שכרו זוכה לתורה שנתנה בה' קולות כו', ובאמת יש להבין למה מצות שמחת חתן וכלה שאינו אלא מצות פו"ר דחו"כ גדולה יותר משאר המצות שצריך להיות בשמחה גדולה כ"כ עד שהמצוה על שאר בנ"א לשמחם, והלא כל המצות צ"ל בשמחה כו' ומה נשתנה מצוה זאת דפו"ר דחו"כ יותר מכל המצות זולתה כו'. אך כללות הענין הוא לפי שיחוד וזיווג זה דנשמות דו"נ דחו"כ שהן בצלם אדם העליון ממש הרי בזה יש בחי' כללות כל יחודים עליונים שנעשים למעלה ע"י תו"מ בפרטיות שהן רמ"ח אברים כו', ע"כ מצות שמחת חו"כ למטה הוא ממש כמו למעלה ביחוד חו"כ העליון שהוא יחוד זו"נ דאצי' כידוע (וע"כ מצות הכנסת כלה פוטרת גם מצות עשה דק"ש דאורייתא כמ"ש בעובדא דר"י ורבי יהודא שהבין הינוקא³² בריחא דלבושייהו שלא קרו ק"ש לפי שעסקו במצות הכנסת כלה). וזהו הטעם שמצות שמחת חו"כ למעלה מכל שמחה של מצוה בפרט, ולזה א' דמשמחו זוכה לתורה שנתנה בה' קולות שזהו כמו במ"ת דכתי' ביום חתונתו כו' כידוע וד"ל.

י) ולהבין זה צריך להקדים עיקר ענין ההפרש בין נשמות למלאכים, שהנשמות הן בבחי' אדם בצלם אלקי' ממש וע"כ יש בהן כח המוליד ביחוד דו"נ להוליד בדומה להם נפש שכליי' חדשה מאין ליש משא"כ במלאכים (כמשי"ת). וביאור הענין, הנה אנו רואין ב' דברים שיש בנשמות מה שאין במלאכים, הא' יתרון מעלה שבמלאכים יותר מבנשמות מה שחומר וכלי