תס

עבדת כו' בשמחה מרוב כל (וזהו נראה בעליל בכל מי שהגיע לרוב כל ואינו עובד בשמחה וטוב לבב וחדוה לה' כו' כי רם לבבו יפול ביד אויביו כו', וכך הוא בכלל כאשר ייטיב ה' להם ישבעו וירום לבבם וישכחו על ה' לומר כוחי ועוצם ידי כו' ומתגאים, ואז יפלו בלחץ ודוחק לעבוד אויב כו', ובשמח' ש"מ של עניי' יגאלו כמ"ש ויספו ענוים³⁰⁰ בהוי' שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל כו' וד"ל).

[מ] ובכל הנ"ל יובן בתוס' ביאור ענין הברכה דשמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בג"ע מקדם כו'. דהנה כמו שמבואר למעלה בשרש ענין שמחה ש"מ שמגיע בבחי' שמחה העצמי' דעצמו' א"ס ב"ה שלמעלה מעלה מכל סדר ההשתל' דקו וחוט באבי"ע ופורץ גדר דקו המדה כו' להאיר למטה כמו למעלה ממש כנ"ל, הרי כ"ז בשמחה פרטי' כמו ממצוה פרטי' לבד (שאינו רק המשכת עונג ורצה"ע בפרט במצוה זו רק ששמחה של מצוה עולה למעלה גם מעונג ורצון זה ועכ"ז השמחה אינה רק ממה שעשה רצה"ע הזה בפרט), שגם שיש בכל מצוה ומצוה בפרט יחודים עליונים דהוי' ואלקים מ"ה וב"ן משפיע ומקבל דנק' יחוד קוב"ה ושכינתיה, אבל ה"ז דוקא בהמשכה פרטי' באו"כ מיוחד שנק' אבר אחד לבד מבחי' רמ"ח איברי' דמלכא כו' שהן רמ"ח מ"ע העליונים דאצי' כידוע, אבל הנה במצות שמחת חו"כ למעלה שנק' ריעים האהובים בכלל שמיוחדים בעצמם נמשך כל יחודי' עליונים בפרטי' דמעשה המצות עליונים ותחתונים ה"ז ודאי למעלה הרבה מכל השמחות הפרטי' שיש בכל מצוה בפרט, לפי ששמחת חו"כ הרי הוא הגורם ועושה לעיקר היחוד במשפיע ומקבל בעצם מהותם שזהו למעלה יחוד הוי' ואלקים שנק' סובב וממלא בעצמם שבהם כלולים כל השמחות דמצות שיוכל להיות יחודים עליונים בכל מצוה בפרט שבא בגילוי באו"כ מיוחד כנ"ל וד"ל. והענין הוא דכדי שיוכל להיות יחוד דחו"כ דמשפיע ומקבל למעלה (שזהו שלימות דבחינת אד"ם שהוא דכר ונוק' כו') צריך שיאיר עליהם מבחי' מקיף היותר עליון מבחי' עצמות אא"ס ב"ה שנק' שלימותא דכולא שממנו יבא שלימו' זה ביחוד דמשפיע ומקבל שיוכלו להתייחד יחד ולהיות מולידי' תולדו' אורות חדשים כו', וידוע דמקיף הזה הוא הנק' מזל"א שחופף ושורה בחופה³⁰¹ דוקא שחופה הוא בחי' מקיף החופף על שניהם ביחד דוקא, כידוע בענין מקדש עמ"י ע"י חופה וקידושין כו', וכמו שא' דאין שמחה אלא בחופה דוקא, שהכונה הוא על בחי' שמחה העליונה שבעצמותו ית' שמשמח לחו"כ שמאיר שמחה העליונה הזאת בחופה זו שעל חו"כ דוקא וד"ל.