תנו

המצוה עצמה אף שממנה דוקא יהי' שכר העוה"ב כידוע דשכר מצוה מצוה עצמה²⁹¹ כו', והוא לפי שנתאוה כו' וסוף מעשה כו' כנ"ל, להיות דודאי יש בכל מצוה ומצוה מבחי' פנימי' רצה"ע ממש דאיהו ופנימי' רצונו חד ממש וכמ"ש רחבה מצותך מאד בלי גבול כלל (כמשי"ת), ואעפ"י שעונג ורצה"ע הזה הפנימי' מורכב הוא בדבר וענין פרטי כמו במצות תפילין או טלית וצדקה וכה"ג, הרי יש שרש ומקור לרצה"ע הזה במקור כל רצון ועונג העליון הכללי שנק' תענוג ורצון הפשוט בעצמו' א"ס ממש (שנק' שעשועי המלך בעצמותו ממש כנ"ל, והוא בחי' השמחה שבעצמו' ממש (כמשי"ת), שהארה א' ממנו הוא העדן דעוה"ב שבא בשכר המצות דעכשיו (שנק' פרס כו'). ואעפ"י שמבואר למעלה דעונג פרטי המורכב בדבר מה אין לו ערך לגבי עצמו' התענוג ורצה"פ ההיולי שממנו מקור כל רצון ועונג כו' כנ"ל, כמשל הנ"ל בעת חתונתו או בגמר מלאכתו אעפ"י שמתענג בעצמו' ממש מכללות המעשה וגם הפרט עולה אל הכלל גם הכלל נחשב פרט לגבי עצמות התענוג כי מצד עצם הדבר תענוג מורכב הוא ואין לו ערך לתענוג פשוט, מ"מ כשאינו מתענג רק ממה שנעשה רצונו כו' שעולה במקור הכללי של כל רצון ועונג כו' עד שכל עצמו נמשך גם בפרט זה ואין לחלק בזה בין פרט לכלל, ואך בתנאי שיהי' רצון לעונג בפנימי' דווקא ולא בחיצוניות לפי שבפנימי' ועצמי' שוה הפרט עם הכלל כו'. וכך הוא גם בענין עונג פרטי שבמצוה הפרטי' שגם שנק' תענוג מורכב בדבר מה מ"מ עיקר התענוג העליון במצוה זו הוא ממה שא' ונעשה רצונו לבד שזה מגיע בעצמות התענוג הכללי הפשוט שהוא בעל הרצון הפנימי' שממנו מקור כל רצון העליון. וזהו כמו ענין שמחה של מצוה למטה בנפש האדם מלמטה למעלה שעיקר השמחה הוא רק מה שעשה נח"ר ליוצרו לקיים רצונו יהי' מה שיהי' ולא מצד עצם הדבר מצוה שיודע בה איזה טעם וסוד להתענג בנפשו בכוונה טובה בסוד השכל וחכ' עילאה המושג ברצה"ע שבמצוה כמצות תפילין בד' בתים שהוא להאיר בחי' מקיפים דד' מוחין וכה"ג, אלא רק לפי שזהו יהי' לעונג ונח"ר לבעל הרצון הזה, וא"כ הרי העונג ושמחה זאת שישמח במעשה המצוה רק מצד שעשה רצון קונו מגיע למעלה ג"כ בבחי' שמחה ועונג העצמי' ממש שלמעלה מן העונג הפרטי שמלובש במצוה זו רק מצד שא' ונעשה רצונו כנ"ל שזהו בעצמות בעל הרצון דהיינו במקור כל פנימי' רצה"ע שבכל המצות למעלה (וכמבואר למעלה שאין הפרש בזה בין פרט לכלל בדברים שהוא בפנימי' ועצמי' דוקא כו'). וזהו שרש ענין הנ"ל דבשמחה ש"מ למטה מעורר השמח' שמצד עצמותו ממש (וכמו וישמחו בך כו'), ולא מצד ההעלאה דאתדל"ת שאין לו ערך (אפי' מצד רצה"ע הפנימי' שבמצוה זו שאינה רק חלק פרטי מורכב מעצמות התענוג הפשוט וכנ"ל), רק מצד שמח' ש"מ זו ממה שעשה רצונו ית', לפי שעי"ז דוקא מעוררים שמחה ש"מ כמו שהוא למעלה