תנה

ואמנם הנה באמת עיקר ההפרש בכ"ז הוא בין עונג לשמחה, דודאי בבחי' עונג שהוא מצד עצם הרצון כפי מה שהוא מורכב בדבר מה יש הפרש בין פרטי לכללי, ואעפ"י שיוכל להגיע ממנו גם בעונג הכללי כמו מעונג ההשפעה בחיצוניות ובפנימי' כנ"ל מ"מ אין זה ערך לעצמו' התענוג הפשוט ההיולי שבעצמו' הנפש ממש כנ"ל, אבל ענין השמחה אעפ"י שהוא ענין א' עם העונג, ואדרבה השמחה אינו אלא גילוי העונג שהוא החדוה מעצם הדבר הטוב שמגלה אותו בשמחתו כמו כשעושה משתה ושמח' בהגיע לו בשורה טובה ששמחה זו מגלה העונג הצפון בלבו כו', אך עכ"ז זה עצמו מה שיש בכח טבע השמחה שמגלה הנעלם שבעונג שבלבו זהו מורה שעצם השמחה הוא למעלה מן עצם העונג הפרטי הזה ע"כ יביאנו לגילוי בהתפשטות חיצוניות כמו לרקד ולשחוק בהוללות כו'. והענין הוא לפי שהשמחה שרשה ברוממות ועצמיות הנפש ממש ע"כ בכחה להמתיק כל דין לעשות היפוך הטבע האנושית בתולדתה כו' כנ"ל, הגם שערך העונג מדבר הטוב מורכב הוא בדבר פרטי, אבל השמחה שישמח מזה הרי היא בעצמו' רוממות הנפש שבלתי מורכב בדבר מה כלל (והוא ג"כ תענוג הפשוט שמתאחד בכל הנפש). ואמנם שמחה כזאת אינה באה רק מעונג שברצון כללי, שזהו הנוגע לעצמות נפשו דוקא, כמו ברצון ותענוג שיהי' לו מזה שעושי' רצונו בכל אשר יגזור אומר, שזהו התענוג שבעצם הנפש בלתי מורכב בדבר פרטי זה שעושה רצונו הפרטי רק נח"ר לפניו מכל אשר יעשה רצונו יהי' מי שיהי', וכך יש תענוג ושמחה כללית מכל אשר עשה ונעשה הכל כרצונו שאין זה מצד עצם הרצון ועונג אלא ממה שהכל נשמעי' לרצונו וכל אשר חפץ נעשה כו' (שמגיע ברוממות דעצמות הנפש ממש), וא"כ מהות השמחה עכ"פ כללית היא מכל אשר נעשה לטובתו או השלמת רצונו יהי' מה שיהי' שאז תשמח נפשו בעצמו ממש כו'. וא"כ ודאי מובן מזה שאין לחלק במהות השמחה בין שהיא מאיזה דבר רצון פרטי שנעשה רצונו שנח"ר ושמחה ממה שעשה רצונו, או מכללות כל הרצונות שנעשה בחפצו, הכל אינו רק שמחה ונח"ר ותענוג העצמי שנבדל בערך מן העונג ורצון הפרטי עד ששוה שם ענין ההשלמה שנשלם רצונו בפרט או בכלל כי גם הפרט כמו כלל הוא רק מה שמשמח בנפשו ממה שגוזר ועושה רצונו ולא מצד עצם הרצון לבד כנ"ל וד"ל (ובכ"ז יתורץ כל ענין הנ"ל בפנימי' העונג ובחיצוניות בהפרש שבין פרט לכלל ובהתכללות הפרט אל הכלל שבכ"ז יש יתרון מעלה בשמחה על העונג בכלל ובפרט מטעם הנ"ל וד"ל).

[לח] והנה הנמשל מכל הנ"ל290 יובן ג"כ בדוגמא כזאת ממש בטעם ושרש ענין שמחה של מצוה הנ"ל דגדול מעלתה כ"כ יותר מגוף מעשה

הערות

  1. 290. [לח] והנה הנמשל מכל הנ"ל : להבא להלן, ראה בתוס' ביאור ד"ה שמח תשמח, בסה"מ תרנ"ז ע' רסג ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.