תמח

(וכמו שאנו רואים בחוש בדורות האחרוני' האלה שנראה לעין כל ברוב ההמון ככולם ממש מלאים מצות²⁷² כמעט לא נחסר מצוה א' מכל המצות שמוחזקי' בהם כלל ההמון מגדול עד קטן ממש, ואפי' בנשים וטף באמונה חזקה ביותר ורחוקים מכל רע גמור כע"ז וג"ע וש"ד וחילול שבת וכה"ג (לבד מלשינות שנחשב כש"ד ומועטין הן לגבי רוב ההמון, רק עון שנאת חינם מצוי' ברוב המקומות ממש כידוע), ועכ"ז ריבוי המקטרגי' עליהם למעלה ולמטה בתכלית שנאה כו' ונלחצים ברוב צרות כו', אך כ"ז מטעם הנ"ל שהמעשה בדרך טבע שני רגילות ומלומדה (כמ"ש יען ניגש העם הזה בפיו ושפתיו כבדוני ולבו רחוק כו' ותהי יראתם אותי מצות כו' ואבדה חכמת חכמיו כו' כמ"ש במ"א²⁷³), וכש"כ להתייהר כמו למען שמי יכבד ה'²⁷⁴ עוונות רבים שמכבים המצות, ובהסתלקו' אור הקדושה מן המצות הרי יש יניקה יותר לס"א כנ"ל וד"ל) (וקרוב להאמין מה שנשמע בשם הבעש"ט ז"ל שנודע אליו למעלה שמשך זמן רב כמה שנים לא נתקבל למעלה כל המצות²⁷⁵ שעשו בנ"י למטה ונשאר הכל בעולם הפירוד כו' עד שמאיזה סיבה מהתאמצות צ"ג ויח"ס שפעלו בעת רצון למעלה שיקובלו כו', ואין זה פלא כ"כ כמו עוסק בתו' בלא דו"ר כלל דלא פרחא לעילא כלל כו' כמ"ש בזוהר²⁷⁶). ויהי' איך שיהי' עכ"פ יכול להיות שעובד הוי' במצות אף בכשרון המעשה אם העבודה בלא שמחה כלל רק בקרירו' ורק לצאת י"ח (כפי רגילותו לבד כו') מלבד העדר הטוב והברכה שצריך להיו' ע"י מעשה המצות הנה מסתעף מזה קללות רבות מצד ריבוי המקטרגי' ביותר כנ"ל. והוא מ"ש תחת אשר לא עבדת במצות בשמחה כו' ועבדת את אויביך כו' כנ"ל וד"ל.