תלט
והיינו ע"י בחי' שמחה העליונה שבעצמו' א"ס ב"ה ממש דוקא שעי"ז נתגלה מן ההעלם שבעצמות שנק' סתימא דכל סתימין שלא יומשך בבחי' שפע כמו בחי' משפיע ומקבל כמו שהוא עכשיו שצ"ל בצמצומים רבים כנ"ל, אלא מאחר שהשמחה העצמי' פורץ גדר אפי' ברוממו' העצמו' (כמו בדוד מלך ישראל שהי' מתגלה בשמחתו בארון כו' כנ"ל) הרי מאיר מן בחי' האור העצמו' דא"ס ממש כמו שהוא למעלה מגדר שפע למקבלים ואז יאיר אורו העצמי בשוה גם למטה ממש כמו שהוא למעלה במהו"ע ית' בלי שום שינוי והפרש כלל וכלל (כמבואר למעלה דבשמחה העצמי' הכל שמחים בשוה כמו בהגלות נגלות שמחת המלך בכבודו ובעצמו ירקדו לפניו כקטן כגדול בשוה כנ"ל), (וכמו ביצ"מ שא' ההרים רקדו כאלים כו' לפי שקול דודי מדלג243 על ההרים כו' וכן במ"ת שירד ה' על ה"ס כו' שהי' זה מחמת שמחה שבעצמותו ע"כ נגלה למטה כמו למעלה בבחי' דילוג גדול שלא כפי סדר ההשתל' כנ"ל). כי הנה האור הנמשך בדרך שפע למקבל כפי ערך המקבל צ"ל בצמצום בעצמות המשפיע שלא יומשך רק כפי ערך המקבל לבד כדי שיוכל לקבל (וזהו ענין הצמצום הראשון דיו"ד שנק' רושם שנשאר מהעלם העצמות ואח"כ בקו"ח שנק' קו המדה שמודד כל שפע כו'), וכך הוא ענין השתלשלות האור ושפע דא"ס בקו"ח בכל עולם מעליון לתחתון הכל מבחי' האחרונה שבעליון לבד כנ"ל בכ"א לפי צמצום שלו מעולם לעולם שלמטה הימנו עד צמצום האחרון יותר מכולם שהוא במל' דמל' דעשי' בעוה"ז השפל כנ"ל, אבל אור העליון הנפלא ומרומם נבדל בערך לגמרי מכל השפעה והמשכה לעולמות, והוא אור העצמות דא"ס ממש דלמתב"כ כנ"ל רק שמאיר ובא מצד גילוי אור העצמות ממש ע"י בחי' השמחה שבמהו"ע ית' שפורץ גדר כנ"ל, ואינו בא בגדר שפע למקבלים כלל מאחר שנק' סדכ"ס דלמחת"ב גם בעולם היותר עליון (אפי' במל' דא"ס שבקו"ח כנ"ל) רק שנגלה אור עצמותו כמו שהוא מצד השמחה בלבד. הרי א"כ אין הפרש כלל בבחי' גילוי אור זה בין כמו שהוא מאיר למעלה מעלה או למטה מטה ממש בשניהם הארתו בשוה ממש, שגם היותר עליון במדריגה אין לו ערוך כלל וכלל כמו עולם התחתון ממש לפי שנבדל ומרומם לבדו מכל בחי' האור ושפע שבא בהשתל' דקו"ח א"כ בחי' מעלה ומטה שבהן שוין לפניו ממש (וכנ"ל בענין המגביהי לשבת המשפילי כו' דעמ"ר ועמ"ת244 שוין כו').
[כח] וא"כ הרי יובן ממילא לפי"ז דגם בענין אתדל"ת שגורם אתדל"ע לפ"ע דוקא כנ"ל בהפרש שבין העלאת מ"ן דעוה"ז השפל להעלאת מ"ן דמלאכים דבריאה וכה"ג, אמנם אין זה שייך לומר רק במה שבא לכלל השפעת אור למקבלים כפי ערך המקבל שאז העלא' דמקבל הוא שגורם ירידת
הערות
- 243. ההרים רקדו. . שקול דודי מדלג : תהלים קיד, ד. שה"ש ב, ח.
- 244. דעמ"ר ועמ"ת : דעומק רום ועומק תחת. ע"פ ס' יצירה פ"א מ"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.