תלד

כו' מוציאי' ס"ת מהיכל לרקוד לפני', וכן הוא לפני חו"כ הכל שמחי' בשוה גדולי הדור וע"ה כו', וכך הי' בארון האלקי' שיצא בחוץ הי' דוד וכ"י שמחים כאחד, וכך הוא בשמחת כתר מל' בגלוי שהכל שמחין כקטן כגדול מטעם הנ"ל) וד"ל.

[כה] והנה להבין ביאור הדבר, הנה תחילה יש להקדים בענין ההשתל' שהוא בא בדרך ירידה וצמצום גדול מעליון לתחתון מראשית הצמצום בקו"ח עד סוף עוה"ז השפל שלנו. דהנה ידוע בפי' ולשון השתלשלות שזהו כמו השלשלת שאחוז טבעת התחתונה בסוף העליונה, והוא מלשון משלשלין פירות²¹⁸ כו', שכל דבר היורד מגבוה לנמוך נק' שלשול בלה"ק, וע"כ נק' החבל שלשלת שבו מורידי' מגבוה לנמוך כו'. וכך הוא בענין השתלשלות העולמות מעליון לתחתון שזהו בבחי' עילה ועלול, שכל עולם העליון משפיע לתחתון הימנו בדילוג וצמצום גדול והוא רק מבחי' האחרונה שבו שהוא בחי' האותיות שבו לבד ומבחי' אחרונה שבעליון הוא שנעשה מקור וראש לתחתון (וכמ"ש בע"ח דמבחי' מל' שבעליון²¹⁹ נעשה כתר לתחתון כו'), ועד"ז הוא ענין ובחי' ירידת אור האלקי בצמצום אחר צמצום והעלם אחר העלם מעולם העליון הימנו לעולם התחתון ממנו, כמו מן הרצון שהוא למעלה מן השכל לגמרי מתצמצם עצם הרצון שנק' כתר ואינו מאיר רק מבחי' אותיו', כמו מזל ונוצ"ר שנק' מזל מחכים וכמו הכל תלוי במזל אפי' ס"ת בהיכל²²⁰ כו', וכידוע במ"ש והחכ' מאין תמצא²²¹ כו', וכן מחכ' לבינה רק מבחי' נה"י דאב"א מאיר ומלובש באימא, וכן מבינה למדות שבלב ומן המדות למח' ומן המח' לדיבור ומן הדיבור למעשה עד שהמעשה הוא מיעוט וצמצום האחרון יותר, וכך הי' במע"ב שבחי' אא"ס שמתצמצם ברצון זהו מ"ש בקדמי' ומכתר לחכ' כמ"ש בחוכ'²²² כו' ומחכ' לבינה כמ"ש בראשית ברא אלקי' ומבינה למדות עד בחי' מחדו"מ שבי"מ שבא למעשה בפ"מ כמ"ש כי הוא אמר ויהי²²³ כו'), וכך הוא בדרך כללות כל ההשתל' שצמצום הראשון הי' לצמצם כל העצמות דאא"ס ולא נשאר רק כנקודה ומנקודה זו נמשך בקו"ח, וגם קו"ח זה מתצמצם בכלל ובפרט ממקור הרצון והתענוג וחכ' ומדות דבחי' א"ק עד גילוי דע"ס דאצי', ובע"ס דאצי' מתצמצם