תכד

והתחדשות, כמו בשבת כי בו שבת וביו"ט בפסח בחסד כו' ובשבועו' בת"ת דתורה ובעונג שבחו"ב ורצון כו' וכן בסוכו' במקיפי' דבינה וגם בבנין בהמ"ק ביחוד דזו"נ הוי' ואלקי' בהיכל ק"ק ע"י הקרבנו' וקטרת כו', ואין כל זה נקרא שמחה פשוטה העצמי' ממש שבלתי מורכב בדבר מה כלל וכלל אלא הוא שמחה המגעת בעצמו' דאא"ס מצד עצמו ממש (כשמחת הנפש מצד עצמה לבד שבלתי מורכב אף בעונג ורצון וחכ' ומדו' כלל), עכ"ז הרי מבוא' למעלה במשל השמח' של המלך בעצמו ממש שפורץ גדר לצאת מהיכלו גם במה שמורכב באיזה דבר סיבה כמו בעת חתונתו וחתונת בנו או שכבש מלחמה או שיש עיתי' מיוחדי' בשנה ששמח בשמחה העצמי' רק שמתלבשי' בדבר מה

[יט] ושרש הענין הוא¹⁸⁴ כמבואר למעלה שיש בשמחה ב' דברים, הא' מה שהשמחה מביאה מן ההעלם לגילוי לבד להיותה מגעת בפנימי' ועצמו' ע"כ יצהבו פניו בשמחה כו', וזהו אינו אלא גורם השינוי בהנהגה הגדור מקדם כטבע השני כנ"ל, וזהו ג"כ כל ענין הנ"ל בשינוי טבע סדר ההשלשלו' בע"ס או"כ מקיף ופנימי' בקו המדה דקו"ח שבסיבת השמח' עליונ' באתדל"ע בעת רצון מיוחד כמו במועדי' להוי' ובשבת שיוצא מבחי' ההעלם דחכ' ועונג העליון לגילוי ביתר מכפי המדה דקו"ח מסדכ"ס כו' כמו וקראת לשבת עונג העליון וכה"ג בר"ה ממל' דא"ס מהתנשאו' שמצד עצמו שנק' מלך הקדוש וביו"כ מעצמו' התענוג הפשוט שנק' רעוא דכ"ר כו', והכל בא בגילוי בהארת פנים העליוני' שזהו כמו בחי' הארת תרין תפוחין¹⁸⁵ בתיקון ואמ"ת דאנפהא דמלכא נהירי' וכל דינין מתעברי' כו' אז נמתקו כל הדינין ביותר מכפי קו המדה אף במשפט החכ' דתור' כידוע, וזהו נק' פרצת גדר בטבע הנהוג מכבר, וכמו שבשמח' מגלה כל העלם בפנימי' וחיצוניו' וכמ"ש מלכא בתרעא יתיב כו', וכל זה אינו רק תוס' גילוי אור מן ההעלם מלמעלה מן ההשתלשלו' דקו"ח להאיר בהוי' ואלקי' שנק' סובב וממלא כו', ששרש כל זה אינו מגיע רק במל' דא"ס שלפני צמצום דמק"פ שיאיר בר"ה מסדכ"ס דלמת"ב להיו' מאיר בקו"ח עד שמתגלה במצחא דע"י ביו"כ כו', והיינו לפי שע"י השמחה שמגיע בעצמות מביא לידי גילוי מבחי' ההעלם להאיר הארת פני' לעשו' שינוי בגדר הקדום, והוא מה שנק' קדוש הוי' יתגלה מלמעלה למטה בדילוג הערך כמו מדלג על ההרים ומקפץ כו' ולשנו' מאור החסד בכלי הגבו' וממקיף פנימי וכה"ג (כמו בענני כבוד). אבל מדרג' הב' בשמחה זהו שהיא מצד עצם עוצם הרוממו' שמתנשא בנפשו כמו שהוא למעלה מנר"נ כו' אלא כמו שהוא במקיף דעצמות