תטו

העצמו' ממש כו') בראתיו כו' אף עשיתי"ו, ואף לרבותא דבמעשה המצו' דוקא באדם דעלי' נשמו' בגופי' הוא שנמשך בחי' פנימי' מל' דא"ס ברוממו' העצמו' בבחי' שעשועי המל"ך בעצמו ממש שמשם נמשך להיו' מלך הקדוש לגבי ההשתלשלו' דקו"ח באבי"ע לפי שסוף מעשה דוקא עבמ"ת דהיינו תחלה וקודם לכל המח' ורצון אפי' למח' ורצון וחכ' דתו"מ ונש"צ הקדומי' הנ"ל שהרי אין ביכולתם מצד שרש עצמותם לעורר לפנימי' הכת"ר שבמל' בעצמו' א"ס ב"ה ממש, וע"ז א' כבוד אלקי' הסתר דבר וכתי' ורוח אלקי'¹⁴⁷ כו' שזהו בבחי' קדושת העצמו' דא"ס ממש שאין תו"מ שלמעלה ונש"צ שלמעלה מגיעי' לשם כלל רק ע"י העלא' מ"ן דנש"י בגופי' בעסקם בתומ"צ בגשמיו' דוקא וכמו במס"נ בק"ש אפי' בגופי' ובד"ת המלובשי' בגשמיו' ובקבלת עמ"ש במצות הנעשי' בגשמיות דוקא הוא שמעוררי' לבחי' פנימי' מל' דא"ס בשעשועי המלך בעצמו ממש שנק' הד"ר מלכות"ו ממש (שלמעלה גם מהתנשאו' דמדת מל' דא"ס מצד עצמו וגם מחכ' דתוה"ק), כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן דוקא לפי שנתאוה ה' להיו' לו ממש דירה בתחתוני' דוקא ולא בעליוני' אף לא בחכ' דתוה"ק ונש"צ כו' (כמ"ש אל יתהלל¹⁴⁸ כו' השכל וידוע אותי ממש ע"י חסד ומשפט וצדק' [דתו"מ בארץ דוקא כי באלה חפצתי בעצמות התענוג ממש)].

[טו] וזהו הטעם דע"י יו"ד פסוקים דמלכיו' בתנ"ך ע"י נש"י בגופי' דוקא הוא שמתעורר להיו' מלך הקדוש מעצמו' השעשועי' בהד"ר מלכותו העצמי' שזהו בקבלת עמ"ש [בעול* מצות שא"א¹⁴⁹ שיקבלו זה מלאכי' בעומ"ש שלהם אף שנמשך] עליהם מבחי' כת"ר מל' דאצי' ששרשו רק במל' דא"ס בקו"ח להיו' מל' כ"ע כנ"ל וד"ל, אבל מ"מ ע"י נש"י דוקא שמלובשי' בגופי' ונק' עבדי' בעמ"ש להיו' [שרשם כלולי' בעצמו' המח' כנ"ל ע"כ כשיבאו בגופי' בעוה"ז ויקיימו תו"מ בפו"מ] זהו שנעשה לו ממש דירה בתחתוני', והוא כמו ד"א של הלכה בנגלה דוקא שנתפס בהן כנ"ל וכן במעשה הצדק' והמצו' בפו"מ, וז"ש אם לא בריתי כו' [בפו"מ דוקא וע"י ישראל בעוה"ז דוקא, וז"ש בראשית בשביל התור' וישראל שלמעלה כו'] שיבאו לידי שלימות האמיתי כאשר יבאו למטה בגשמיו' [כמו¹⁵⁰ שאין חכם כבעל הנסיון כו' כמ"ש במ"א¹⁵¹] ויהיו לו דירה ממש שלא הי' זה ביכלתם תחלה כו' וד"ל. [וזהו* אז ראה ויספרה בתוה"ק¹⁵² הבינה כו' עד ויאמר לאדם דעשי' בגוף הן יראת ה' היא