תז

בהתנשאו' מצד עצמו שהוא בבחי' אדם שהוא עליון על כל הברואי' ורודה בכולם כו' כידוע) וכל בחי' התנשאו' מורה בחי' ההתפשטו' לחוץ מן העצמות ולא יתכן זה ביחוד האמיתי דעצמו' א"ס ומדותיו שהן מיוחדי' וכלולי' בו בתכלית האח"פ כו', ואף מה שמתצמצם בעצמו להיו' מלך כל העולמי' שיהי' אחר הצמצום בקו"ח כו' גם זה אינו נק' בבחי' מלוכה במהו' ומציא' דבר מה ואינו תופס מקום כלל וכלא ממש חשיב לגבי עצמותו ממש כמו שמו של אדם כנ"ל, ואף בחי' ההתנשאו' שמצד עצמו שמזה נמשך מח' זו דאנא אמלוך להיו' מל' מלכו' כ"ע אינו נוגע בעצמותו ממש מטעם הנ"ל שאין מדה זו הגם שהיא בעצמי' כשאר המדו' דא"ס חסד וגבו' וחכמ' שהן מעצמו' א"ס ממש כמו נפש השכלי' כו' שכח השכל כלול בעצם הנפש ונחשב מן העצמו' ממש וכן כח החסד והטוב כו', משא"כ מדה זו דהתנשאו' שהיא נבדלת מן העצמו' בהתפשטו' והתנשאו' לבד (אך יש בה מבחי' המקיף דכתר ברוממו' העצמו' דיחידה שבנפש כמ"ש במ"א¹¹⁵).

וזהו לך ה' הממלכה, שאע"פ שגם במדו' דחו"ג א' לך ה' הגדולה והגבו' כו', אבל א' איהו וחיוהי חד ממש והיינו בחי' המדו' דא"ס שכלולי' בו באח"פ ממש, אבל על בחי' מל' דא"ס אף כמו שהוא בעצמו' ממש א' בפסוק בפ"ע לך ה' הממלכה פי' ממלכה ל' מפעיל שהוא מקור כל מלוכה והתנשאו' כמ"ש והמתנשא לכל לראש כו' והיינו מ"ש מלכות"ך מל' כ"ע ונק' מלך מלכי המלכי' דהיינו בחי' מל' דא"ס עצמו הנ"ל שמתצמצם בעצמו להיו' בהתנשאו' והתפשטו' על כל העולמו' להיו' בבחי' מקיף כללי לקו"ח ומשם נמשך לכל עולם בפרט בחי' המל' שבא בגילוי בהשתלשלו' הפרצופי' דא"ק וע"י וא"א כו' עד מל' דאצי' בבי"ע עד מל' דעשי' שא' מלך אלקים על גוים ונק' מלך הגוים כו' וכן כי ה' עליון¹¹⁶ נורא שנק' גדול כו' וד"ל (ומה שא' בע"ח דבבחי' מל' דא"ס אין אנו רשאי'¹¹⁷ לדבר בו כו' לפי שהוא בבחי' הסתר והעלם דעצמו' א"ס ממש שנא' בזה כבוד אלקי' הסתר דבר¹¹⁸ כו', ואע"פ שמבחי' מל' דא"ס יוכל לבא בהשתלשלו' להיו' מל' כ"ע באבי"ע א"כ אין הסתר גמור כו', הענין הוא דודאי יש הפרש בזה בין בחי' פנימי' דמל' דא"ס לבחי' החיצוניו' שבה שמתצמצם להיו' מל' כ"ע, דבחי' הפנימי' דמל' עולה בפנימי' ועצמו' דא"ס ממש כמו שבחי' מל' למטה עולה בכת"ר כמו שא' דכתר מל' איהו כ"ע ממש כו' כך הוא