תו

שמו העצמי בבחי' אח"פ בתכלית, ולכך נק' שמו הגדול שגם שהוא בבחי' שם שהוא בחי' המל' אבל הוא בבחי' גדולתו העצמי' דלגדולתו אין חקר כלל (שזהו התנשאו' שמצד עצמו כנ"ל). וזהו עדי עד ל' נצחי', כי גם במל' דא"ס שבקו"ח מאיר אור הא"ס כנ"ל, וגם עדי עד כמו עד כאן ותו לא וכמו ולא עד בכלל, כי למעלה מן הקו"ח במל' דא"ס שלפני הצמצום שם לא יוכלו לשבח מטעם הנ"ל, רק שיכולי' להמשיך ברכה ממקורא דכולא גם בבחי' שמו הגדו"ל הזה וכמו שאו' יהא שמי' רבא מברך לעלם כו', והברכה הזאת הוא מה שנמשך מבחי' שמו הגדול שלפני הארת הקו"ח להיות מתצמצם בקו"ח שיהי' נק' מלך וחי העולמי' (שהוא מח' דאמלוך כידוע בענין מלך ומלך וימלוך כו') להיו' בבחי' סובב וממלא. וזהו בא"י מלך מהולל בתשבחו' שנמשך משמו הגדול להיו' מלך כו' וד"ל.

[יו"ד] אך הנה באמת גם בחי' מל' דא"ס עצמו כמו שהוא קודם הצמצום כנ"ל שנק' שמ"ו הגדול גם הוא אינו רק בחי' גילוי אור לבד מעצמו' דא"ס, ואע"פ שזהו בחי' אור של העצמו' דא"ס כמו שהוא כנ"ל, מ"מ אין לו ערך לגבי מוה"ע דא"ס ממש כמו ערך גילוי האור וזיו דשמש לגבי גופו ומהותו של המאור שממנו נמצא גילוי האור דכלא חשיב לגביו, וכמו עד"מ שמו של אדם אע"פ שהוא שם העצם שלו שא"א לקרותו בשם אחר כלל להיותו מורה על עצמותו ממש מ"מ אינו מוה"ע האדם רק שמו בלבד שנתפס בהן לזולתו, ואפי' שם של מלוכה שאינה בהתפשטו' על המדינה רק הוא ענין התנשאו' מצד עצמו אין זה מוה"ע ממש רק מדת ההתנשאו' לבד (כמשי"ת), וכך הוא למעלה גם בבחי' מל' דא"ס עצמו הנ"ל לגבי מוה"ע א"ס ב"ה שנק' שם עכ"פ שאינו אלא לגבי העולמו' ואינו נחשב בבחי' העצמו' כמו שהאור של השמש אינו מוה"ע השמש כנ"ל, וכן בענין בחי' המל' בהתנשאו' אע"פ שנק' מלך יחיד לבדו אין זה כמו מדת מלוכה המתפשט על זולתו שאין זה נוגע בעצמו' ממש (כמשי"ת).

אך הנה באמת גם בבחי' מל' דא"ס לא יתכן לומר בו בחי' מלוכה ממש אף מה שמתצמצם בעצמו להיות מלכותו מל' כ"ע שזהו להיות בבחי' סובב וממלא אע"פ שבא למטה בהתפשטו' והתנשאו' ממש מאחר שזהו הכל בעצמו' א"ס ב"ה שהוא בחי' אח"פ ממש א"כ גם מדותיו הכלולי' בעצמותו הן בבחי' אח"פ כמו החכמ' הכלולה בו נק' חכים ולא בחכמ' ידיע' כלל כך גם בחי' האחרונה שהוא בחי' המל' שבו הוא באח"פ שאין לך דבר חוץ ממנו ואין עוד מלבדו כי יחיד ומיוחד הוא כו', וא"כ איך שייך ענין מלוכה וממשלה שזהו ענין ההתנשאו' וההתפשטו' על דבר נפרד זולתו ובאמת אין עוד מלבדו כו', ואם מצד שהתנשאו' זו היא מצד עצמו ממש כמלך המרומם בעצמותו גם כשהוא לבדו מצד עצם רוממותו שלמעלה הרבה מן הרוממו' שעל זולתו ויש בכלל מאתי' כו', עכ"ז נק' בשם מדת התנשאו' עכ"פ (כטבע האדם שהוא