תד

שאין לו תחלה ואין לו תכלה כו' (וכן נק' בשם קדמון לכל הקדומי' כו' כמ"ש במ"א בענין מגיד מראשית¹⁰⁴ כו' ומקד"ם כו'), אבל מה שנק' בשם ח"י העולמי' זהו שנמשך אחר הצמצום הראשון הנ"ל מבחי' מל' דא"ס שמתצמצם להיו' מקור לכל ההשתלשלו' דקו"ח הנ"ל, וכמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים¹⁰⁵ כו' והוא מה שעלה במח' הקדומה רצון פשוט להיו' מלך ובאמת נק' מלך מרומם לבדו או מלך יחיד כו' רק שנתצמצם להיו' מלכותו מל' כ"ע בהתנשאו' שחוץ ממנו על העולמו' שאין לו ערך כלל לבחי' ההתנשאו' שמצד עצמו ממש שנק' מלך מרומם לבדו או מלך הקדוש כידוע. וזהו ההפרש בין מלך יחי"ד ח"י העולמי' שזהו מה שנמשך ממלך הקדוש מל' דא"ס קודם הצמצום להיו' ח"י העולמי' בין יחיד ח"י העולמי' מל"ך שמלך זה הוא מה שעלה במחה"ק להיו' מלך על ההשתלשלו' שזהו שאו' המתנשא מימות עולם לבד כו' וד"ל.

[ט] וזהו פי' משובח ומפואר עדי עד כו', דהנה הגם שבחי' מל' דא"ס כמו שמתצמצם להיו' חי העולמי' אינו רק בחי' הארה א' מצומצם הבא בדילוג הערך מעצמו' אא"ס ממש כמו שהוא אחר צמצום הראשון הנק' מק"פ כו' מ"מ יש בו מבחי' עצמו' אא"ס ממש, שזהו מה שאא"ס מתפשט למטה עד אין תכלית דכשמו כן הוא דאין סוף משמעו שאין סוף לבחי' התפשטותו דוקא, ומאחר שבא למטה בבחי' התפשטו' יש בו ענין שבח ותהלה שיוכל לבא בגילוי אור לנשמו' באבי"ע להיותו מקור למקור להשתלשלו' בקו"ח ואף בעונג העצמו' דא"ס ב"ה שיומשך בעוה"ב יתגלה לנשמות בהשגה ויהיו נהנין מזיו כו', וכן גם עכשיו בנשמו' שבג"ע העליון דבריא' עולי' הן מדי חדש ושבת בעילוי אחר עילוי מבריא' לאצי' ומאצילו' למעלה יותר עד אין שיעור למעלה לפי שמאיר מעצמו"ת דאור א"ס בקו"ח עד אבי"ע שהוא בלתי גבול ומדה כלל לכך יכול הוא ית' להיות מתצמצם בהשגו' הנשמו' בעלייתן להיות משובח ומפואר בהן בכל מיני שבח ותהלה במדרגה אחר מדרגה לאין קץ ושיעור כלל, וכמו שאנו אומרים וקדושי' בכל יום יהללוך סלה שהן נשמו' קדושי' העליוני' כמו האבו' ומשה ואהרן וכה"ג שהולכי' ועולי' בעילוי אחר עילוי אף עכשיו אחר עלותם למקור חוצבם בע"ס דאצי' בעילוי אחר עילוי להלל ולשבח עד אין שיעור בלי הפסק כלל וכלל כמ"ש ילכו מחיל אל חיל¹⁰⁶ כו' גם בשארי נשמו' ועולמו' שעולי' בכל חדש ושבת להשתחוו' לפני ה' כנ"ל, וזהו יהללוך סלה וכל מקום שנא' סלה¹⁰⁷ הוא בלי הפסק לעולם כידוע. [אך* זהו בבחי' או"י