תג

מבחי' מוה"ע⁹⁹. דא"ס ב"ה נמשך בבחי' מקור להשתלשלו' זהו שנק' בבחי' השפעה והמשכה לחוץ מן העצמות, דאע"פ שאור א"ס עצמו מאיר למטה כמו למעלה בלי הפרש כלל כי קודם הצמצום הראשון הנק' מקום פנוי וחלל כו' הי' אור א"ס ממלא כל המקום פנוי כו' כמ"ש בע"ח¹⁰⁰ וגם בדברי רז"ל מרומז זה במה שא' דקודם שנברא העולם הי' הוא ושמו בלבד¹⁰¹ (שהוא בחי' מל' דא"ס), זהו קודם הצמצום הראשון הנ"ל, אבל לאחר הצמצום הזה נמשך אח"כ להיו' בבחי' אור ושפע בשביל השתלשלו' העולמו' כי חפץ חסד הוא מצד עצם הטוב כו' כמ"ש בע"ח¹⁰², ואז יש בזה ב' מדרגו' שהן בחי' משפיע ומקבל בכלל, והוא שנק' או"מ ואו"פ בכללות כנ"ל), דהיינו בחי' סובב כ"ע הכללי זהו מה שמקיף לכל העולמו' דאבי"ע (גם בחי' ע"י וא"א וא"ק כו'), מראשית הקו"ח לסופו (כמו עד עק"ב דא"ק בסוף העשי' כידוע) נק' משפיע בכלל (והוא כענין כלל לפרט שנק' מח' הכללי' כנ"ל), ובחי' גילוי האור הזה להיו' בבחי' ממלא כ"ע בכלל (שהוא הקו"ח) נק' בחי' מקבל כנ"ל), ויש בהן יחוד והתכללו' זע"ז כמו כי הוי' הוא האלקי' כנ"ל, אבל בבחי' מוה"ע דאא"ס שהוא בבחי' אח"פ ממש כמו שהוא ממש טרם שיבא לכלל בחי' משפיע עדיין הרי הוא נק' יחיד לבדו בבחי' אח"פ בתכלית הפשיטו', וכמא' אנת הוא חד¹⁰³ ולא בחושבן די"ס שנק' אחד אלא נק' יחיד לבדו כו' שלא יתכן לכנות לו שם דסובב ג"כ, כי אין ענין סובב ומקיף שייך רק במה שבא לכלל בחי' השפעה והמשכה בהשתלשלו' דוקא שאז נק' סובב לעלמי"ן עכ"פ, אבל כמו שהוא יחיד לבדו למעלה מבחי' משפיע אינו שייך לומר בו גם ענין מקיף לתחתון כו' וד"ל. וזהו כי עמך מקור חיים, דגם בחי' מקור החיים הכללי יותר כמו בחי' סובב הכללי שמקיף לראשית הקו"ח וסופו כא' (ונק' טה"ת), עמך טפל ובטל ונכלל במוה"ע ית' ואין ערוך לו כלל אפי' כטפה בים כו', כי אין בחי' הארה זאת ששייך לבחי' השפעה והמשכה לעולמו' ערך כלל לגבי מוה"ע ית' אפי' לגבי בחי' גילוי אור דעצמו' א"ס שנק' מל' דא"ס כמו שהוא קודם הצמצום הראשון הנ"ל שהי' הוא ושמ"ו בלבד כנ"ל וד"ל.

וזהו פי' יחיד חי העולמי' מלך, כי בטרם שיצמצם אור עצמותו ממש כדי להיו' מקור למקור החיים כו' נק' יחי"ד לבדו, כידוע ההפרש בין יחיד לראשון, דראשון יש לו התחלה ולתחלה יש סוף לפי שיש שני אליו ומשני לשלישי כו', אבל ליחיד אין שני לו כו', והוא ענין אור העצמו' דא"ס ממש