שצא

כלל שכולל כל ההמשכו' אלקו' הפרטי' שבא בגילוי בדיבור העליון ביו"ד מאמרות ופרטי צרופיהן וכל ו"א שני' דהוי עלמא בזמן ומקום וכל העליו' וירידו' כו' הכל נסקר בסקירה אחת כללי' טרם שיצא לגילוי, וכאמ' בראשי"ת ברא בקדמי"ן²³ בהעלם המח' כמו שחושב אדם לבנות בנין בכללותו כנ"ל, וז"ש כי אמרת"י עול"ם חסד יבנה²⁴ בבחי' חסד כללי עלה ברצונו הפשוט להאציל ולברוא כו' (והוא מה ששיער בעצמו בכח²⁵ ובהעלם המח' הכללי' מה שעתיד להיו' בפועל ובגילוי ברצון וחכ' ומדו' ומודו"מ כו'). וזהו פי' הפשוט דברוך שאמר במח' כללי' והי' העולם בכלל ואח"כ יצא מן הכלל אל הפרט בבחי' גילוי או"פ כנ"ל שאם אין כלל אין פרט שזהו ענין האו"פ שמקבל מאו"מ דוקא אע"פ שנק' מקיף מלמעלה כו' כי אע"פ שנק' מקיף וסובב בריחוק על כל העולמו' מ"מ מקיף וסובב את כולם מראש לסוף בשוה ממש כעיגול שמקיף לקו שעליונו של קו ותחתיתו אחוז וקשור בעיגול הסובבו מלמעלה ולמטה כו'.

(ואמנם לפ"ז הרי לא בא מבחי' מקיף דסובב כ"ע שום שפע ממש בעולמו' רק מרחוק מאיר על הכל בשוה ממש כדמיון מח' הכללי' שנשאר בהעלם ומה שמאיר ממנה בדיבור אין זה רק אפס קצהו כו' כנ"ל, ובאמת אין הענין כן דודאי מאחר שבחי' סובב זה הוא עיקר ומקור הראשון שממנו נמצא מציאו' האו"פ דממלא כנ"ל מוכרח לומר דמקיף דסובב כ"ע אע"פ שנק' סובב נמצא הוא בכל העולמו' הנבראי' מאין ליש גם בכל פרט ופרט בכל חלקי ההשתלשלו' דעו"ע עד גם האחרון המצומצם ביותר כד' יסודות ודצח"ם הגשמיי' (שהרי נק' או"ר מקיף וכל אור הוא המאיר ממש רק שהארתו למטה אינו בגילוי רק בהעלם ובשוה אבל בכל פרט ופרט בפ"ע דוקא (וכמו הארה כללי' מן מח' הכללי' בכל פרט ופרט של הדו"מ דוקא רק שהוא בהעלם ולא בגילוי ובכל הצירופי' בשוה ממש), שזהו למעלה מה שסובל את הכל ומלובש בהעלם בתוך כל פרט כו', כענין את השמים ואת הארץ (ר"ת א"ה ו"ה²⁶ גי' טו"ב שהוא בחי' יסוד שנק' כ"ל כמ"ש כי כ"ל בשמי' וארץ דאחיד בשמיא וארע'²⁷ מראש לסוף כא', וזהו פי' אל עליון קונה שמים וארץ בהשווא' א') אני מל"א, ופי' מל"א זה היינו כמו בבחי' ממלא כ"ע שהוא גילוי אור ושפע האלקי' בכל פרט בחיו' הבריא' מאין ליש, כך אני ממש שהוא שם הוי' בחי' סובב כ"ע הנ"ל מלא בשמים ובארץ כו' והוא כמ"ש בזוהר דלית את"ר פנוי מיני'²⁸ מעצמותו כו',