שפז

שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן

ב"ה. ט"ו מנחם אב ה'תקפ"ו (חתונת בתי שרה תי' ונכדתי תי')

שמח תשמח¹ ריעים האהובים כשמחך יצירך בג"ע מקדם כו'. הנה ידוע שהקדב"ה נק' חתן וכנ"י נק' כלה כמובן בשה"ש², וכל ענין זה בבחי' חו"כ זהו כמו משפיע ומקבל שאהבתם נפלאה ביותר והמקבל תשוקתו תמיד אל המשפיע כמו ואל אישך תשוקתך וכן המשפיע אל המקבל כמ"ש ע"כ יעזוב איש³ כו' ודבק באשתו, וכך הוא למעלה שהקדב"ה נק' איש וכנ"י נק' אשה ותשוקת כנ"י להקדב"ה בתמידות בהתקשרות עצמי' ופנימי' כמו צמא' לך נפשי כו' ולכך נק' כל"ה ל' כלת"ה נפשי⁴ כידוע, וכן אהבת ה' לכנ"י תמיד כמ"ש אה"ע אהבתיך⁵ כו', וזהו שנק' למעלה יחוד קודב"ה ושכינתי' וידוע דפי' שכינה למעלה הוא בחי' גילוי אור האלקי השוכן ומתלבש בתוך כל עלמין להחיותם בפ"מ מאין ליש בתמידו' שזהו כח ואור וחיו' האלקי שנמשך להיות מזה חיות תמידי' בכללו' לכל העולמו' והברואים כדמיון חיו' הנפש המתפשט ומתלבש באברי הגוף או כמשל אותיו' הדיבור שבאי' בגילוי, ויהי' איך שיהי' הרי האור האלקי הזה מתלבש בתוך כל עלמין ונק' בחי' ממלא כל עלמין כידוע.

(ובאמת לכאורה אין זה מובן דהאיך אפשר לומר דאין אור האלקי הזה רק בתו"ך כל בריא' דמשמע בתוכ"ו ופנימיותו לבד כמו חיות הנפש בגוף שיש לגוף מציאו' בפ"ע בתחלה טרם שנכנס בו האור וחיות הרוחני ואיך אפשר לומר זה בעולמו' וברואי' שא"א שיש להם מציאו' בגופם וחומרם בלא חיו' אלקי עד שנאמר שאור האלקי מתלבש בתוך תוכם ופנימיותם דוקא