קי

וזהו שבתורה נאמר וידבר הוי' אל משה לאמר, שלכאורה אינו מובן מי הוא האומר זה וידבר הוי' אל משה, שאם משה הוא האומר זה הי' צריך לומר וידבר הוי' אלי לאמר, וכמו כל הנביאים שנאמר כה אמר הוי' אלי, ואם הוי' אומר זה הי' צ"ל ודברתי אל משה, ומ"ש וידבר הוי' אל משה משמע כמו שלישי המדבר, ומי הוא המדבר אלא הוא אא"ס המלובש בתורה שלמעלה מבחי' שם הוי', וזהו מ"ש בזהר אורייתא וקוב"ה כולא חד, לפי שמלובש שם אא"ס ממש. והנה ישראל מתקשראין באורייתא ע"כ ע"י התורה יהי' מאיר גילוי אור המאיר בשם הוי' שהבדילו לעצמו לצדיקים, וזהו ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי שעי"ז ואבדיל אתכם מן העמים שתהיו מובדלים ומופרשים מתאוות היתר ואיסור, קדש א"ע במותר לך, עי"ז להיות לי שיהי' בחי' ואנשי קודש תהיון לי, וזהו כי עם קדוש אתה להוי' אלקיך כו'.

ומעתה י"ל מ"ש ברבות הפי' השני שהבדיל בין האור ובין החושך, והענין הוא דהנה ארז"ל עד שלא נבה"ע הי' אור וחושך משתמשין בערבוביא ואח"כ הבדילן, והנה להבין איך יכול להיות שיהי' אור וחשך משתמשין בערבוביא, שממ"נ אם הוא אור אינו חושך, ואם הוא חושך אינו אור.

אך הענין הוא דהנה כתיב וראיתי שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מתוך החשך, שהרי סכלות הוא בחי' חשך ממש, אך הפי' של סכלות הוא בחי' חכ' חיצוני', חוץ חכמת התורה, כי חכ' נק' חכמת התורה, כי אורייתא מח"ע נפקת, וסכלות הוא בחי' חיצוני' שהוא אחוריי' דחכמה שנפלה למטה, כי כמו שבמדות יש ז"מ דקדושה יש לעו"ז זמ"ר שנפלו למטה בשבירה כמו"כ בחכמה בחי' אחוריים דחכ' נפל למטה, וזהו"ע חכמה חיצוני' שיש בעוה"ז כמו חכמת התכונה וכה"ג, ויש יתרון לחכמת התורה מן הסכלות, כי הנה שאר חכמות הוא מבחי' עה"ד טו"ר כו' שיכול להיות ולהסתעף מזה בחי' רע ויש גמור. וזהו"ע החטא של אדה"ר שאכל מעה"ד טו"ר, אף שנאמר ותפקחנה עיני שניהם וא"כ הוא מעלה כו', ולמה נחשב זה לו חטא, אך הענין הוא לפי שזה שנפקחו עיני שניהם, היינו בבחי' חכמ' חיצוני' חכ' של נפש השכליות, משא"כ מתחלה הי' להם ג"כ חכ' רק שהי' החכמה בחי' חכמה של אלקות, ולא הי' בבחי' חכמה זו שרש ומקור לרע כלל, רק אחר שאכל עה"ד טו"ר הי' העונש שלו בבחי' חכמה האנושית שיש בה תערובות טו"ר.

וזהו המעלה שיש בחכמת התורה על שאר החכמות, אף ששאר החכמות הם ג"כ חכמות גדולות, ולכאורה אינו מובן מהי המעלה של חכמת התורה שהוא למשל המחליף פרה בחמור שיש בזה הדין חכמ' על שאר החכמות, אך לפי הנ"ל יתורץ היטב לפי שהוא חכמ' של אלקות ממש, שאין בה תערובות רע כלל, לפי שאורייתא מח"ע נפקת, משא"כ שאר החכמות כו'.

וזהו"ע ערב רב שהוא בחי' תערובות טו"ר, וע"כ הם פוסחים על שתי הסעיפים שמתחלה נתגיירו והי' בטלים לאלקות, ואח"כ עשו העגל, והיינו לפי