קה

כחשיכה כאורה כו', ועז"נ לנטוע שמים, והוא ע"י קרבנות כי קרבן הוא קירוב כל הכוחות והשמות והמדות עליונות לבחי' אוא"ס דלאו מכל אינון מדות איהו כלל, ולכן והקטיר הכהן את הכל המזבחה בתוס' ה' לרמז עליית ה' תתאה, וכן כי לא מחשבותי מחשבותיכם שבחי' מחשבותיכם הוא ה' תתאה, ויש מחשבותי הוא בחי' ה' עילאה, והנה כי לא מחשבותי מחשבותיכם כמ"כ צ"ל באדם שלא יניח מחשבתו בתאוות העולם כו', ועי"ז גורם עליית בחי' מחשבותיכם בחי' ה' תתאה בבחי' מחשבותי כו', וכ"ז הוא ע"י קרבנות קרבן ל' קירוב וגם קרבן גימ' א"א שהוא המשכת בחי' א"א במדות עליונות כו', אך מ"מ צ"ל מקודם תו"מ כי צריך לעשות הגדלת האיברים, כי הנה קרבן הוא בחי' יחוד, אך הנה קטן אינו יכול להוליד, וע"כ צריך לעשות מקודם הגדלת רמ"ח איברים, וע"פ הקבלה נק' זה הגדלת רמ"ח איברים דז"א, והוא ע"י תורה וחסד וצדקה כו', ואח"כ קרבנות הוא בחי' יחוד והולדה, ועכשיו הוא תפילה כנגד תמידין תקנום ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה שבהם וע"י נמשך ממוחין כו'.

ופי' לנטוע שמים ע"ד ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם וכתיב ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה, עבודת הגן ע"י קרבנות, וארז"ל מה אני לא נתעסקתי אלא במטע תחילה אף אתם לא תתעסקו אלא במטע תחילה, כי הנטיעה הגם שהוא רק בארץ מ"מ שורש נטיעה הוא בחי' גבוהה כי הנטיעה הוא בבחי' האדם עץ השדה להיות מתעלה בבחי' כי לא אדם כו'. והנה ג' בחי' אלו הם שארה, כסותה, עונתה, כי שארה מזון שהוא פנימית הוא תורה, כסותה הוא מצות, בצל ידי כסיתיך, עונתה גימ' ה' צבאות יחוד הוא קרבנות. והנה ע"י לנטוע שמים עי"ז נמשך אח"כ ממילא וליסוד ארץ, וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, והנה אז הם נק' ציון, וע"ז כתיב ולאמר לציון עמי אתה.

וזהו והנה באר בשדה זה ציון כי הנה באר עיקר נביעתו מלמטה למעלה, אך מ"מ יש בו ג"כ מלמעלה למטה, וכמו"כ הנה באר נביעה מלמטה למעלה כמ"ש אליך ה' נפשי אשא, כי ע"י שמתבונן איך נשמה שנתתה בי טהורה היא ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי, א"כ שאינה נתינה לאדם אלא כדי שיעור חייו לכן צ"ל בע"כ אתה חי, זהו הנביעה מלמטה למעלה, והנה אח"כ ג' עדרי צאן רובצים עליה הוא המשכה מלמעלה למטה, והוא בחי' שלש רגלים, כי אז נמשך מלמטה שלש פעמים בשנה יראה את פני ד' אלקיך, שהוא בחי' תוס' אור למטה, ולמעלה הוא בחי' המשכה בג' קווין חג"ת, אך מ"מ צריך לזה ג' בתי דינין, והוא כי הנה בנין המל' מהגבורות, והוא כי מל' נעשה מקור לד' חיות המרכבה פני ארי' פני שור כו', לכן צ"ל גבורה כדי שלא יהי' יניקת החיצונים, וזהו ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך, כי בניך היא חסד כי זכר חסדו, אבל בוניך משמע גבורות, והנה עי"ז נעשה מן ורב שלום, שבחי' ורב הוא עולם התהו, להיות נעשה שלום, והנה לכן יש ג' ב"ד כנגד ג' עולמות בי"ע, והב"ד הם למנוע שלא יהי' יניקת החיצונים, וזהו ג"כ ענין שלשה עדרי צאן ששלח יעקב לעשו והם ג' העלאת מ"ן מקיפים ופנימים וחיצונית כו' כי חיצונית בעשי'. וזהו על שלשה דברים העולם מתקיים על הדין ועל האמת ועל השלום כמ"ש אמת ומשפט שלום שפטו