צט

כמ"ש בזהר, שע"י הקרבנות נעשה קירוב למעלה בכל המדות ושמות העליונים לעצמות אוא"ס ב"ה דלאו מכל אינון מדות כלל מצד עצמותו ית'. וע"י הקרבן יומשך ויתגלה תוס' אור בהמדות ושמות עליונים מבחי' כי לא אדם הוא באדם העליון.

וזהו קרבן בגימ' ארך אפיים היינו המשכת מא"א ועתיק לז"א שנק' אדם. וזהו שאמר והקטיר הכהן הכל המזבחה בה' היינו תחלה הוא העלאה לה' תתאה שהיא הדיבור דבר מלך, ואח"כ העלייה הוא במח' עליונה בחי' כי לא מחשבותי מחשבותיכם. והוא דוקא כשהאדם ג"כ נשמר ממחשבות הבלי עולם רק במחשבתו ית', וזהו יחוד עליון שע"י הקרבנות שנק' סולם. ועכשיו ע"י תפילה שנקרא ג"כ סולם כו' וראשו מגיע השמים, הוא ע"י ח"י ברכאן דצלותא כנגד ח"י חוליות השדרה שע"י יומשך מפנימי' המוחין העליונים לחבר שמים וארץ עליונים, ובשבת ברכה הז' כולל י"ב ברכות האמצעים.

ומ"ש לנטוע שמים היינו כמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, דלעילא מן שמים קמי' כחשיכא כאורה, ואם צדקת מה תתן לו כו'. אך כשההמשכה היא ע"י השמים אז ישראל דווקא הם חשובין ובאתעדל"ת שלהם אתעדל"ע, וכמ"ש כי באורך נראה אור, הבט משמים וראה את עמך ישראל דוקא, וע"י שמים יומשך לארץ וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ, וע"י השמים יומשך אני הוי' בקרב הארץ ג"כ. וזהו ג"כ שאמר לשון נטיעה לנטוע שמים כמ"ש במדרש ע"פ כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל, מה אני לא עסקתי אלא במטע תחלה כמ"ש ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם שהנטיעה מורה על דבר חשוב כמו גילוי תענוג מהשגת אוא"ס שבג"ע מקדם כך אתם תתעסקו במטע תחלה ונטעתם כל עץ מאכל, היינו כי האדם עץ השדה דתומ"צ שנק' ישבעו עצי הוי'. והגם שעיקר הנטיעה היא בארץ וכמ"ש כי תבואו אל הארץ ונטעתם כו', אך הוא ע"י השמים דוקא, וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ. וזהו שע"י עבודה דקרבנות ותפלה שנק' סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה יהי' יחוד עליון דשמים וארץ העליונים ע"י נש"י.

וזהו ולאמר לציון עמי אתה ע"י ג' דברי' שהעולם עומד עליהם תורה ועבודה וגמ"ח שנק' בשם שארה וכסותה ועונתה בגימ' הוי' צבאות, ועז"נ והנה באר בשדה, באר זה ציון והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה זהו ג' רגלים שבהם הוא הגילוי דג' דברים הנ"ל. ומה שנק' בשם באר עד"מ כמו הבאר מים חיים הגשמיים נובעים מלמטה כטבע המים שהם נובעים מתתא לעילא, וגם מתגברים ממקור מים חיים מעילא לתתא, כך הם באר מים חיים דכנס"י, בתחלה היא העלאת מ"נ מלמטה למעלה כמ"ש עלי באר, והוא בחי' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך וכמ"ש אליך הוי' נפשי אשא, וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי שהוא בחי' ירידה צורך עלי' כמ"ש ואתה עתיד ליטלה כו' ולהחזירה, שיהי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה כאשר נתנה. וזהו אנכי הוי' אלקיך המעלך מארץ מצרים בתפילה, עלי באר