צא

כי לא מחשבותי מחשבותיכם שממחשבת האדם הגם שיחשוב כל היום לא יהי' מזה שום התהוות וגם מחשבות האדם מלובשת בגשמיות עניני [העולם] צרכי הגוף כו', אבל למעלה מקור החיים של כל העולמות הוא ממחשבה עילאה כמ"ש בזהר שבמחשבה אחת נבראו כל העולמות כו' והעולה בא לכפר על הרהור הלב לקשר מחשבת האדם במחשבתו ית' שיהי' מחשבותי מחשבותיכם כו', היוצא מזה שע"י הקרבן הוא בחי' יחוד עליון המשכת הארת אא"ס בשמותיו ומדותיו ית'.

והנה נודע מארז"ל שקטן אינו ראוי להוליד, ולכן צ"ל תחלה ואשים דברי בפיך ובצל ידי כו' תומ"צ שע"י רמ"ח מ"ע הוא הגדלת רמ"ח אברים דז"א רמ"ח איברין דמלכא, וע"י עסק התו' ממשיכין מוחין לז"א מעצמות אור א"ס ב"ה, והו"ע לנטוע שמים שבכל יום ממשיכים מוחין חדשים לז"א ואח"כ הקרבנות הוא בחי' יחוד עליון כנ"ל, ועכשיו תפלה במקום תמידין תקנו, כנודע שח"י ברכאן דצלותא הן נגד ח"י חוליות שבשדרה שהן השליבות והמדריגות שבסולם זו צלותא והמשכת הטפה ממוח הדעת יורדת דרך ח"י חוליות שבשדרה, והו"ע שבשמו"ע ח"י ברכאן דצלותא ממשיכים גילוי אלקות בעולמות שהו"ע יחוד עליון כנ"ל.

וענין לנטוע שמים כו' הוא כמ"ש השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל, כשההשקפה והבטה דאור א"ס הוא ע"י בחי' שמים שהוא בחי' תו' שם מים תורה שנמשלה למים, ומדות עליונות חו"ג נק' שמים אש ומים, שם נתראה עם בנ"י לדבר חשוב וגדול שע"י המצות הם ממשיכים תר"ך עמודי אור כתר עליון וע"י התורה גילוי ח"ע, וממילא וברך את עמך ישראל, משא"כ כד סליק הקב"ה בגלותא לעילא כו' שם כחשיכה כאורה כו' ואם צדקת מה תתן לו כו', לכן הבקשה השקיפה ממעון קדשך מן השמים כו', הבט משמים כו', והו"ע לנטוע שמים כו'.

וענין לנטוע כו' כמ"ש במד"ר ע"פ כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל כו', מה הוא לא נתעסק אלא במטע תחלה שנאמר ויטע הוי' אלקים גן בעדן כו' אף אתם לא תתעסקו אלא במטע תחלה כו' כי בריאת העולמות הי' ע"י בחי' מל' מל' כל עולמים, ולכן בכל מע"ב לא נז' רק שם אלקים, אבל בנטיעת הג"ע נאמר שם מלא ויטע הוי' אלקים גן בעדן מקדם כי נטיעת עץ החיים הוא כמ"ש כי האדם עץ השדה כו' בחי' כמראה אדם שעל הכסא כו' שהוא בחי' עולם האצי' ע"ס שלמעלה מעלה מעולמות הנבראים דבי"ע, והו"ע לנטוע שמים בחי' ז"א דאצי', והגם שאח"כ נאמר וליסוד ארץ שהמכוון להמשיך מבחי' שמים לבחי' ארץ מל' דאצי' מקור עולמות דבי"ע, אך זהו כמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ שההמשכה מאוא"ס ב"ה נמשך בבחי' שמים ז"א דאצי' תחלה וממנו נמשך ליסוד ארץ. והנה ג' דברים שבפסוק ואשים דברי בפיך כו' תומ"צ וקרבנות הן ג' מדריגות שארה כסותה עונתה, תורה היא מזון ולחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי כו' זהו בחי' שארה מזון, מצות הן בחי' מקיפים ולבושים זהו בחי' כסותה, קרבנות הוא בחי' יחוד עליון זהו עונתה וכמארז"ל גדול הקורא ק"ש בעונתה יותר מעסק